פרדוקס שוק ההייטק: בעוד שמספר המועסקים בענף יורד, מספר המשרות הפנויות מטפס לשיא חדש. אך האשמה היא לא במחסור בעובדים, אלא בכישלונן של החברות, שממשיכות לחפש את העובד המושלם במקום לייצר אותו בעצמן
92 מיליון משרות ייעלמו ו־170 מיליון חדשות ייווצרו עד 2030 - אלו המגמות שמכתיבות מי יישאר במשחק
התנדבויות, מפגשים עם משפחות שכולות ופרויקטים לזכר הנופלים - שנתיים לתוך המלחמה, וכשהפסקת האש נראית קרובה מתמיד, חברות ישראליות ממשיכות לחבר בין זיכרון לעשייה ולשרטט עתיד אופטימי
המלחמה החריפה את מצוקת בריאות הנפש בישראל והעלתה באופן דרמטי את הביקוש למטפלים, בפרט באמנות ובמוסיקה. "אי אפשר לדבר על פוסט־טראומה, משום שהטראומה עוד מתרחשת", אומר ד"ר גבי פרנק, ראש התוכנית לתואר שני בטיפול במוסיקה בקריה האקדמית אונו
סדרת סקרים מינואר-אוגוסט 2025 מצביעה על מחוברות רגשית נמוכה, שחיקה גוברת והיעדר תקווה בקרב עובדים ישראליים. באוגוסט נרשמו הממצאים הקשים ביותר
מהפכת ה-AI הפכה משימות יצירתיות כמו כתיבה ועיצוב לנחלת הכלל, אבל נכשלה בלספק לאנושות את מה שהיא באמת צריכה: ידיים עובדות. כעת, הדור הבא של המכונות מסמן כמטרה את האזורים הפחות נחשקים של שוק העבודה בשאיפה לצמצם פערים
הם נלחמים בחזית בכל ימות השנה, אבל עם שובם הביתה הם נדרשים להילחם גם על העסק, המשפחה והפרנסה שנקטעה. בתוך הטלטלה הזו, ארגון דף חדש מנסה להחזיר למילואימניקים ובני משפחותיהם את הקרקע היציבה מתחת לרגליים
בצל מלחמה והאצה טכנולוגית מסחררת, שוק העבודה הישראלי השתנה ללא הכר: המילואים שיתקו ענפים שלמים, ה-AI החליף עובדים באלגוריתמים, ובתי הדין לעבודה נאלצו להגדיר מחדש את גבולות הפרטיות במקומות העבודה
כולם מדברים על בינה מלאכותית, אבל רוב החברות בישראל עדיין לא מצליחות לעבור משלב הפיילוט ליישום אמיתי. סקר חדש של דלויט חושף את גודל הפער ומזהיר: בקצב הזה, ישראל עלולה להישאר מאחור
לסיכום השנה החולפת, ארבעה מנהלי משאבי אנוש מספרים על האתגרים, ההתמודדויות וסדרי העדיפויות שהשתנו בארגונים. האם יש מקום לאופטימיות בשנת תשפ"ו?
חודש תשרי בפתח והחברות הגדולות במשק נכנסות לאווירת חג. השנה, יותר מבעבר, נראה שהפוקוס זז ממתנות יוקרתיות אל יוזמות למען הקהילה.
בזמן שכולם יוצאים לחופשת החגים, החברות המובילות במשק לא עוצרות. גיוסי עובדים נמשכים גם בתקופת החגים, והתחרות על הטאלנטים רק מתחממת. למה זה קורה דווקא עכשיו?
בעידן שבו שווקים משתנים חדשות לבקרים ו-AI משבש כל תחזית, תוכניות חומש פשוט לא שורדות. אז איך בכל זאת מתכננים את הצעד הבא? רמז: מהר
בין הקפה של הבוקר להפסקת הצהריים, קשרים חברתיים במקום העבודה הוכחו כבר מזמן כמתכון מנצח לשימור ביצועים ומוטיבציה. שוחחנו עם בסטיז מפייבר, מאנדיי, מקדונלד'ס וקבוצת דרייב כדי לשמוע איך הם הכירו, על הדרך המשותפת שעשו, ואיך זה משרת את הארגון כולו
חברות משקיעות הון בקליטת עובדים, אבל מזניחות את הרגע הקריטי שבו הם עוזבים. התוצאה: הפסדים כספיים, סיכונים משפטיים ופגיעה במוניטין. החדשות הטובות? עם תהליך אופבורדינג נכון, עובדים לשעבר יכולים להפוך לשגרירים הבאים שלכם
מקום העבודה מהווה כר פורה למפגשים אישיים שלא אחת מתפתחים לקשרים רומנטיים, אך האם הדבר פסול בהכרח? מהי חובת העובדים במקרים כאלה ומה המשמעות מבחינת המעסיק? אצל מנכ"לי נסטלה ואסטרונומר זה נגמר בפיטורין
בעידן של חוסר ודאות כלכלית, משבר פוליטי ומלחמה מתמשכת, מה באמת חושבים עלינו בעולם? בוובינר שערכה חברת Hunter, העוסקת בגיוס בכירים ובניית הנהלות, עלו שאלות נוקבות על המצב בשוק ההשקעות, עתיד ההייטק הישראלי והמנהיגות הנדרשת כדי לשרוד - ואולי אפילו לנצח
השחיקה בגיוסים, הקיפאון בשכר והחשש שה-AI תייתר את המשרות, מובילים עוד ועוד עובדים בהייטק להשלים הכנסה באמצעות פרויקטים זמניים מהצד. איך זה קורה ומהן ההשלכות?
2026 מתקרבת: כך תובילו צוותים היברידיים של בני אדם וסוכני AI בלי לאבד שליטה על התרבות ארגונית ובלי להפסיד את הטאלנטים
בזמן שבשבדיה מחלקים 480 ימי חופשת לידה בין שני ההורים, אבות בישראל נאלצים לספור את הימים על כף יד אחת. הגיע הזמן לשנות את המשוואה
המהפכה הטכנולוגית משנה את הכלים שבהם אנחנו משתמשים, את התפקידים שאנחנו ממלאים, את הכישורים שנדרשים מאיתנו ואת הדרך שבה אנחנו תופסים עבודה בכלל. דווקא בתוך אי-הוודאות הזו נפתחות הזדמנויות חדשות למי שמוכן ללמוד, להסתגל ולבנות את עצמו מחדש
עד לפני חודש, מרבית הארגונים בישראל בכלל לא ידעו שהם זקוקים לממונה הגנת פרטיות, אך עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתחילת החודש, חברות בכל הארץ כבר מגייסות במלוא המרץ
הבינה המלאכותית מציבה את מחלקות ה-HR (משאבי אנוש) בחזית של שינוי תרבותי עמוק: כיצד משלבים בין טכנולוגיה לאנושיות, ואיך יוצרים סביבה שבה מכונות עובדות לצד בני אדם ולא במקומם?
העליה לכיתה א' היא רגע מכונן בחיי המשפחה, אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות מבינות שזה גם רגע ארגוני - הזדמנות לעצור את השגרה ולחבר בין הבית למשרד, בין ההורות לעבודה. מה שבעבר היה מחווה נקודתית הפך למסורת משותפת, שמייצרת תחושת שייכות אמיתית
הם נפוצים, הם נשמעים הגיוניים, ובדיוק בגלל זה הם כל כך מסוכנים. דווקא כשרבים מאיתנו מרגישים שהגיע הזמן לזוז, מיתוסים שגויים שמתחזים לאמיתות מקצועיות ממשיכים לעכב את השינוי המיוחל
השיבושים בתחבורה הציבורית שפוקדים את המשק בימים האחרונים משפיעים על העובדים והמעסיקים שנאלצים לחפש אלטרנטיבות, להשקיע כסף נוסף על נסיעות ולאחר בגלל עומסי תנועה. עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון, תדמור-לוי עושה סדר בחובות וזכויות עובדים
מה באמת דוחף עובדים להתפטר? מודל חדש של בינה מלאכותית המבוסס על למידה עמוקה, תורת המשחקים ופסיכולוגיה יודע לזהות ולהתריע על עובדים שעומדים לעזוב את הארגון ומדריך מנהלים כיצד לפעול
בישראל של 2025, מציאת עבודה תלויה לא פעם פחות בכישורים ויותר בקשרים. כיצד הפכה הפרוטקציה לחסם התעסוקתי הגדול במדינה, מי הנפגעים העיקריים מהתופעה, ומה יכולים מועמדים ומעסיקים לעשות כדי לשבור את תקרת הזכוכית החברתית?
יותר ויותר חברות מבינות: העובדים הם לא רק כוח ביצוע אלא גם מקור השראה אדיר לחדשנות, התייעלות, חיסכון כלכלי ושיפור חוויית העבודה. אז איך הופכים רעיונות קטנים לשינויים גדולים?
בימים של סערה ציבורית ופוליטית, כמו זו הנוכחית, גופים שונים קוראים להשבית את המשק ולסגור מקומות עבודה. האם ומתי זה חוקי? מהם גבולות הגזרה? מה חשוב שהעובדים ידעו? וכיצד על מעסיקים לפעול כדי להגן על עצמם?
