בשנת 2022 כמעט לא היה קשר בין שני הנושאים שהעסיקו את הנהלות החברות הגדולות: בינה מלאכותית ופיטורי עובדים. פחות מחמישה אזכורים ברבעון חיברו ביניהם בשיחות ועידה של חברות. ארבע שנים בלבד לאחר מכן, המספר כבר חצה את רף מאה האזכורים ברבעון.
הנתון, המבוסס על ניתוח של AlphaSense לשיחות ועידה של חברות ממגוון ענפים והובא ב-Business Insider, אינו מוכיח שכל עובד שמפוטר מוחלף מיד במערכת AI. הוא כן מראה עד כמה הבינה המלאכותית והצורך לצמצם כוח אדם הפכו לחלק מאותה שיחה ניהולית: איך להגדיל תפוקה, לשנות את מבנה החברה ולממן השקעות עצומות בטכנולוגיה - לעיתים באמצעות פחות עובדים.
הסתירה הזאת מופיעה כמעט בכל סבב פיטורים חדש. החברות מתעקשות שה-AI אינו הסיבה הישירה לקיצוצים, אך באותה נשימה מסבירות שהטכנולוגיה משנה את אופן העבודה, מאפשרת להפעיל צוותים קטנים יותר ודורשת מהן להסיט תקציבים לתשתיות, למרכזי נתונים ולעובדים בעלי מיומנויות חדשות.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
"המשרות לא מוחלפות ב-AI"
מיקרוסופט סיפקה בתחילת יולי דוגמה ברורה. החברה הודיעה על ביטול של 4,800 משרות, כ-2.1% מכוח האדם שלה, במסגרת שינוי ארגוני שכלל קיצוץ נרחב בחטיבת הגיימינג Xbox.
מנהלת משאבי האנוש של החברה הדגישה במכתב לעובדים כי המשרות שבוטלו אינן מוחלפות על ידי AI. מיד לאחר מכן הוסיפה הסתייגות משמעותית: הבינה המלאכותית אכן משנה את הדרך שבה העבודה מתבצעת.
ברקע נמצאות ההוצאות ההולכות וגדלות על המרוץ הטכנולוגי. לפי רויטרס, ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI צפויות לעבור השנה את רף 700 מיליארד הדולרים. מיקרוסופט לבדה הציגה תחזית הוצאות של 190 מיליארד דולר ב-2026, בעיקר על התשתיות הדרושות להפעלת מערכות בינה מלאכותית.
הסכומים האלה מגבירים את הלחץ מצד המשקיעים. החברות נדרשות להוכיח שה-AI אינו רק הוצאה כבדה, אלא גם כלי שמאפשר להן לחסוך כסף, להגדיל הכנסות ולפעול ביעילות רבה יותר. כאשר התוצאות אינן מגיעות במהירות, צמצום כוח האדם הופך לאחת הדרכים המיידיות להגן על שורת הרווח.
גם אמזון מנסה ללכת על החבל הדק הזה. בינואר אישרה החברה קיצוץ של 16 אלף משרות, שהשלים מהלך של צמצום כ-30 אלף עובדים מאז אוקטובר. מדובר בכמעט 10% מכוח האדם התאגידי של החברה ובסבב הפיטורים הגדול בתולדותיה.
אמזון הסבירה כי הקיצוצים נועדו להפחית שכבות ניהול ובירוקרטיה, לחזק את האחריות של העובדים ולסגור פעילויות שאינן מצליחות. לצד זאת, בסבב הקודם הצביעה החברה גם על התקדמות הבינה המלאכותית כאחד הגורמים שמשנים את מבנה כוח האדם - והשאירה פתח להתאמות נוספות בעתיד.
עידן הפיטורים שלא נגמרים
החידוש הגדול אינו רק במספר המפוטרים, אלא באופן שבו החברות מתייחסות לקיצוצים. בעבר, פיטורים נרחבים הוצגו כמהלך חד-פעמי בעקבות משבר, ירידה בהכנסות או טעות עסקית. כיום הם הופכים לכלי ניהולי קבוע.
פרופ' ג'וזף פולר מבית הספר למינהל עסקים של הרווארד מכנה את השיטה החדשה "כיוונון מתמשך": במקום להמתין למשבר ולבצע גל פיטורים אחד גדול, חברות מבצעות התאמות קטנות וחוזרות בהרכב כוח האדם, בהתאם לשינויים בטכנולוגיה, בתחרות ובסדרי העדיפויות שלהן.
התופעה בולטת במיוחד כאשר חברות שמציגות צמיחה ממשיכות לפטר. קלאודפלייר צמצמה במאי יותר מ-20% מכוח האדם שלה, אף שהמשיכה לצמוח ביותר מ-30%. סיסקו דיווחה באותו חודש על הכנסות שיא ברבעון - ובמקביל הודיעה על קיצוץ של קרוב ל-5% מהעובדים.
המסר לעובדים ברור: רווחיות, צמיחה ואפילו ביצועים טובים כבר אינם מבטיחים ביטחון תעסוקתי. חברה אינה צריכה להיקלע למשבר כדי להיפרד ממאות או אלפי עובדים. מספיק שההנהלה מעריכה שניתן לבצע את אותה עבודה באמצעות מבנה רזה יותר, או שהיא מבקשת לפנות תקציבים לתחומים שצפויים לצמוח בעתיד.
דוגמה נוספת הגיעה השבוע מתומסון רויטרס, שהודיעה על צמצום של עד 500 משרות הנדסה, בשעה שהיא מטמיעה כלי AI בפעילותה. במקביל, החברה מתכננת לגייס במהלך השנתיים הקרובות יותר מ-250 מהנדסים חדשים - רובם לתפקידים בכירים או לתפקידים הדורשים התמחות בבינה מלאכותית.
כלומר, לא תמיד מדובר פשוט בהיעלמות של עבודה. לעיתים החברה מפטרת עובדים בעלי סט מיומנויות אחד, ובמקביל מגייסת עובדים אחרים שמתאימים יותר למבנה הארגוני החדש.
אז כמה מהפיטורים באמת נגרמים בגלל AI?
למרות השיח ההולך וגובר, הנתונים עדיין אינם מאפשרים לייחס את רוב הפיטורים לבינה המלאכותית. לפי חברת ההשמה Challenger, Gray & Christmas, מעסיקים בארה"ב הודיעו בינואר על 108,435 פיטורים מתוכננים - המספר הגבוה ביותר לחודש ינואר מאז 2009.
רק 7% מהקיצוצים יוחסו ישירות ליישום של AI. הסיבות המרכזיות היו דווקא אובדן חוזים, תנאי השוק, חוסר ודאות כלכלי, ארגון מחדש וסגירת יחידות וחנויות. הנתון הזה חשוב, משום שהוא מראה שה-AI אינו בהכרח הסיבה היחידה לפיטורים, אך הוא הפך למסגרת שבאמצעותה מנהלים מסבירים מהלכי התייעלות רחבים יותר. גיוסי היתר של תקופת הקורונה, האטה בפעילות, עלויות מימון, סגירת עסקים לא רווחיים והשאיפה לצמצם שכבות ניהול אינם נעלמים רק משום שהחברה מדברת על בינה מלאכותית.
במקביל, הטכנולוגיה נותנת להנהלות סיפור משכנע יותר למשקיעים: החברה אינה רק מקצצת הוצאות, אלא מתארגנת מחדש לקראת העתיד. נכון לאמצע יולי, כ-120 אלף עובדי טכנולוגיה איבדו את משרתם ב-228 חברות מתחילת 2026. חלקם פוטרו בעקבות אוטומציה, אחרים בעקבות שינוי בסדרי העדיפויות, ורבים נמצאים איפשהו באמצע.
השאלה הגדולה כבר אינה האם רובוט ייכנס מחר בבוקר למשרד ויתפוס את מקומו של עובד מסוים. השינוי מתרחש בצורה מורכבת יותר: ה-AI משנה את התקציבים, את הגדרת התפקידים ואת מספר העובדים שהנהלות חושבות שהן צריכות. וכאשר AI ופיטורים מוזכרים יותר ממאה פעמים ברבעון באותן שיחות, קשה להתייחס לחיבור ביניהם כאל צירוף מקרים בלבד.