שבועיים אחרי שהבוס שלו שאל אם AI כבר מסוגל להחליף מתכנתים, פיי ז'אוג'ון פוטר יחד עם כ-160 מעמיתיו.
ז'אוג'ון, מתכנת בן 40 מבייג'ינג, סיפר לסוכנות הידיעות AP כי השאלה עלתה בשיחה עם המנהל שלו כחלק מהדיון על היכולות של כלי הבינה המלאכותית בכתיבת קוד. זמן קצר לאחר מכן הגיעו הפיטורים.
התשובה שהשיב הייתה כי AI עדיין רחוק מלהיות מושלם, אבל בחלק גדול מהמשימות הוא כבר מסוגל לבצע עבודה שבעבר דרשה מתכנתים אנושיים. לדבריו, ה-AI לא מפסיק להשתכלל וכיום (מספר חודשים אחרי הפיטורים) גם חלק מהעבודה של מתכנתים בדרג ביניים כבר ניתנת להחלפה.
ז'אוג'ון עצמו שיתף כי לקח הפסקה מעולם התוכנה ופנה לנסות כיוון אחר: יצירת סרטוני וידאו קצרים המתעדים את חייהם של אנשים רגילים. נכון לעכשיו, הוא עדיין לא מצליח להתפרנס מכך.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
מגמה שמתגברת בשוק העבודה הסיני
המקרה של ז'אוג'ון הוא חלק משינוי רחב הרבה יותר שמתרחש כיום בשוק העבודה הסיני. סין דוחפת בשנים האחרונות להטמעה מהירה של בינה מלאכותית ורובוטיקה, וחברות ברחבי המדינה מנסות להבין אילו משימות אפשר להעביר למערכות אוטומטיות - ואילו עובדים עדיין נדרשים.
לפי נתוני חברת המחקר IDC שצוטטו ב-AP, שיעור חברות התעשייה בסין שעושות שימוש במודלי AI ובסוכני AI זינק מ-9.6% ב-2024 ל-47.5% בשנה שעברה.
והשינוי כבר אינו מוגבל לעולם התכנות.
מתרגם במשרה חלקית בעיר צ'נגדו סיפר בכתבה ב-AP כי התשלום בענף התרגום נחתך ביותר ממחצית בהשוואה לשנים קודמות. באופן אירוני, אחת העבודות שהוא עצמו מבצע כיום היא לסייע באימון מודל AI לתרגום - כלומר, ללמד את אותה טכנולוגיה שמגבירה את הלחץ על המקצוע שלו.
גם בענף התוכן התמונה דומה. תסריטאי בחברה שהפיקה סרטוני אנימציה ותכנים חינוכיים לילדים, סיפר כבר השתמש ב-AI לצורך סיעור מוחות ובדיקת מידע. לאחר שחברת האם פיטרה בערך מחצית מצוות של 13 תסריטאים, הוא החליט לעזוב ולעבוד כעצמאי.
לדבריו, כלי AI יכולים לחסוך זמן, אך התוצרים שלהם עדיין נוטים לעיתים להיות חזרתיים ונוסחתיים. מבחינתו, הטכנולוגיה יכולה לייצר חומר במהירות - אבל עדיין נדרש אדם שיחליט מה ממנו באמת שווה משהו.
ה-AI מגיע גם לעבודה הפיזית
השינוי בסין כבר חורג גם מעבודות משרדיות. רובוטים משמשים במדינה למיון חבילות במרכזים לוגיסטיים, להכנת קפה ולמשימות שירות שונות, ורובוטים למשלוחי מזון מתחילים להופיע ביותר מקומות.
המשמעות היא שהשאלה מי עלול להיפגע מאוטומציה אינה רלוונטית עוד רק למתכנתים, מתרגמים או אנשי תוכן. אם הטכנולוגיה תמשיך להשתפר ולהוזיל עלויות, היא עשויה להגיע גם למיליוני עובדים בענפי השירותים, הלוגיסטיקה והשליחויות.
כל זה קורה בתקופה שבה שוק העבודה הסיני ממילא מתקשה לספק הזדמנויות לצעירים. שיעור האבטלה העירוני הכללי במדינה עומד על כ-5%, אך בקרב בני 16 עד 24 שאינם סטודנטים הוא גבוה בערך פי שלושה.
כלכלנים מזהירים כי AI עשוי מצד אחד לשפר משמעותית את הפרודוקטיביות של חברות, אך מצד שני להקשות עוד יותר על יצירת משרות - במיוחד עבור עובדים צעירים שמנסים להיכנס לשוק.
ומה קורה כשהדור הבא כבר לא מקבל את העבודה הראשונה?
דווקא כאן נמצאת אולי השאלה המשמעותית ביותר. במשך שנים עובדים צעירים נכנסו לשוק דרך משימות בסיסיות: כתיבת קוד פשוט, תרגום ראשוני, מחקר, בדיקת מידע או יצירת טיוטות. אלה בדיוק המשימות שבהן כלי AI משתפרים במהירות.
אם חברות יחליטו שהן יכולות לבצע יותר מהעבודה הזו באמצעות תוכנה, ייתכן שהפגיעה הראשונה לא תהיה דווקא בעובדים המנוסים ביותר, אלא באלה שרק מנסים לצבור את הניסיון שיאפשר להם להפוך לכאלה.
בטווח הארוך, סין עשויה דווקא להזדקק לאוטומציה. האוכלוסייה במדינה מזדקנת ומתכווצת, ועד אמצע המאה צפוי מספר העובדים ביחס לגמלאים לרדת משמעותית. רובוטים ו-AI עשויים לסייע למשק להתמודד עם המחסור העתידי בכוח אדם.
אבל עבור מי שמחפש עבודה עכשיו, מדובר בדיון הרבה פחות תיאורטי, כפי שלמדנו מהמקרה של פיי ז'אוג'ון.