סין רוצה להיות מעצמת AI, והיא לא מסתירה את זה. הממשלה דוחפת חברות, מפעלים וגופים ציבוריים להטמיע בינה מלאכותית כמעט בכל תחום אפשרי, מתעשייה ולוגיסטיקה ועד פיננסים ושירותים. אלא שבמקביל למרוץ הטכנולוגי, בבייג'ינג מתחילים להתכונן ברצינות גם לשאלה הרבה פחות נוחה: מה יקרה לכל העובדים שהטכנולוגיה הזאת כבר לא תצטרך?
לפי Barron's, הממשל הסיני מגביר את העיסוק בהשלכות החברתיות והתעסוקתיות של חדירת AI, על רקע החשש שהשינוי יפגע במיוחד בעובדים צעירים ובמשרות צווארון לבן בתחילת הדרך.
החשש אינו תיאורטי בלבד. תחקיר של Reuters שפורסם מוקדם יותר השנה תיאר כיצד חברות בסין כבר מצמצמות כוח אדם בצורה שקטה יחסית: במקום להכריז על גלי פיטורים המוניים, הן מפחיתות שימוש בקבלנים, מאטות גיוסים ולא ממהרות למלא מחדש תפקידים שמתפנים. בין התחומים שבהם מורגש הלחץ נמצאים טכנולוגיה, בידור ופרסום.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
לבדוק מי בסיכון עוד לפני שהמשרה נעלמת
ביולי פרסמו משרד משאבי האנוש והביטחון הסוציאלי הסיני ושלושה גופים ממשלתיים נוספים תוכנית רשמית להרחבת השימוש ב-AI בתחום התעסוקה והרווחה. אחד הסעיפים הבולטים בה הוא הקמה מואצת של מערכת להערכת השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה, לצד מנגנון שיבחן באופן שוטף כיצד הטכנולוגיה משפיעה על שוק העבודה.
המטרה המוצהרת היא לא רק למדוד אילו תפקידים נמצאים בסיכון. הממשלה רוצה גם להפנות משאבי חדשנות לתחומים שבהם יש פוטנציאל גבוה יותר ליצור משרות, ובכך "להפחית את הפגיעה בתעסוקה".
במקביל, התוכנית כוללת הרחבת הכשרות AI לעובדים והתאמת מערך ההכשרה המקצועית לשינויים הצפויים בשוק. עד 2030 רוצה סין להגיע לשימוש נרחב בבינה מלאכותית גם בשירותי התעסוקה עצמם, כולל התאמה בין מועמדים למשרות, הכשרת עובדים וניהול שוק העבודה.
במילים אחרות, בזמן שבמדינות רבות עדיין מתנהל ויכוח בשאלה אם AI בכלל יוביל לאבטלה משמעותית, סין כבר מתחילה לבנות את הכלים שאמורים להתמודד עם האפשרות שזה אכן יקרה.
העיתוי אינו מקרי. שוק העבודה הסיני ממילא נמצא תחת לחץ, ובמיוחד בכל הקשור לצעירים. ביולי הגיע שיעור האבטלה בקרב בני 16 עד 24 שאינם סטודנטים ל-17.9% - הרמה הגבוהה ביותר זה 11 חודשים, לעומת 14.9% בלבד חודש קודם לכן. אל שוק העבודה צפויים להיכנס השנה גם כ-12.7 מיליון בוגרי אוניברסיטאות ומכללות - כ-480 אלף יותר מבשנה שעברה.
וזה בדיוק סוג העובדים שעלול להיות חשוף במיוחד לשינוי. משרות כניסה רבות כוללות משימות שקל יחסית להעביר ל-AI: הכנת תוכן, ניתוח מידע בסיסי, שירות לקוחות, עבודות אדמיניסטרטיביות ותפקידים התחלתיים בתחומי הטכנולוגיה.
Reuters דיווחה ביוני כי החשש הוא שהטכנולוגיה תצמצם חלק מהמשרות האלה מהר יותר מכפי שהמשק מסוגל ליצור לצעירים תפקידים חדשים. בניגוד לחברות טכנולוגיה אמריקאיות שמכריזות בגלוי על אלפי מפוטרים, חברות סיניות נוטות לבצע את הצמצומים בהדרגה ובשקט רב יותר.
אבל סין בונה גם את המקצועות שאמורים להחליף אותם
האסטרטגיה הסינית אינה מבוססת רק על ניסיון להגן על משרות קיימות. הממשלה רוצה גם לייצר מקצועות חדשים סביב הטכנולוגיה עצמה.
במהלך חמש השנים האחרונות הכירה סין ב-72 מקצועות חדשים, יותר מ-20 מהם קשורים ישירות ל-AI. לפי משרד משאבי האנוש והביטחון הסוציאלי הסיני, כל מקצוע חדש כזה עשוי לייצר בשלבים הראשונים כ-300 עד 500 אלף מקומות עבודה. חשוב להדגיש שמדובר בהערכה ממשלתית לגבי פוטנציאל התעסוקה, ולא במספר משרות שכבר נוצרו בפועל.
רשימת המקצועות ממשיכה להתרחב. השנה הציעה הממשלה להכיר בין היתר בטכנאים לרובוטים מבוססי בינה מלאכותית, מהנדסי תאומים דיגיטליים ומפתחי סוכני AI כמקצועות או התמחויות רשמיים. ההכרה אינה רק סמנטית: היא מאפשרת למדינה לבנות סביבם סטנדרטים מקצועיים, מסלולי הכשרה והסמכות.
באוגוסט כבר הפעיל משרד משאבי האנוש והביטחון הסוציאלי הסיני ירידי גיוס ייעודיים לתחום. באחד מהם השתתפו כ-400 מעסיקים שהציעו יותר מ-11 אלף משרות בתחומים כמו פיתוח סוכני AI, אלגוריתמים למודלים גדולים, ניתוח נתונים וראייה ממוחשבת.
לא לעצור את AI, אלא לנסות לשלוט בו
וזו אולי הנקודה שמבדילה את הגישה הסינית. בייג'ינג אינה מאותתת שהיא מתכוונת להאט את אימוץ הבינה המלאכותית כדי להגן על משרות. להפך: היא רוצה את הפריון, הצמיחה והיתרון הטכנולוגי שה-AI עשוי להביא, אבל במקביל מנסה לצמצם את המחיר החברתי.
גם בכנס הבינה המלאכותית העולמי שנערך השנה בסין הודגש הצורך לבחון באופן שיטתי את השפעת הטכנולוגיה על מבנה התעסוקה, להרחיב הכשרות ולהגן על זכויותיהם וכבודם של עובדים.
עדיין לא ברור אם התוכנית תצליח. גם הממשלה הסינית אינה יכולה לדעת כיום כמה משרות ייעלמו, אילו מקצועות ייפגעו ראשונים ואם המשרות החדשות שייווצרו יהיו רבות וטובות מספיק כדי לפצות על אלה שייעלמו.
אבל יש הבדל אחד משמעותי: השאלה בבייג'ינג כבר אינה רק האם AI ישנה את שוק העבודה. היא מתחילה להיות איך מנהלים את השינוי כשהוא קורה.