פעם קורות חיים מרשימים היו דרך טובה לבלוט מעל מועמדים אחרים. היום, כשהבינה המלאכותית יכולה לנסח, לשדרג ולהתאים אותם כמעט לכל משרה בתוך דקות, כולם נראים פתאום מתאימים. מה שנחשב בעבר ליתרון של מחפשי העבודה הופך כעת לאתגר עבור המעסיקים: איך בוחרים את העובד הנכון כשעל הנייר כולם נראים מצוין?
זו רק אחת הסוגיות שעלו בפרק של הפודקאסט "מגייסים השראה", שבו אירח שי בכור, מנכ"ל Civi AI, את גלעד אילון, מנכ"ל Jobnet מקבוצת וואלה. בשיחה שעסקה בשינויים שעובר שוק העבודה, מהמהפכה הטכנולוגית ועד להרגלי החיפוש החדשים של המועמדים, הציג אילון תמונה מורכבת: הטכנולוגיה אמנם הופכת את תהליכי הגיוס למהירים ולמתקדמים יותר, אבל לא בהכרח מקלה על המעסיקים למצוא את האנשים המתאימים.
צפו בפרק המלא בפודקאסט "מגייסים השראה"
"אנחנו רואים באמת קורות חיים כאילו הרבה יותר טובים, הרבה יותר איכותיים", אמר אילון, והסביר כי ה-AI כבר יודע לבצע את ההתאמות שבעבר מועמדים נדרשו לעשות בעצמם. אלא שלדבריו, השיפור הזה מעביר את הקושי לצד השני: "מקבלים קורות חיים, רואים וואלה, כולם מתאימים, כולם טובים". כעת, השאלה היא כיצד בכל זאת ניתן להבחין בין המועמדים ולבחור את המתאים ביותר.
מחפשים עבודה? אלפי משרות פתוחות במגוון רחב של תחומים מחכות לכם באתר Jobnet
כבר לא מספיק לפרסם משרה ולחכות לקורות חיים
אבל הבינה המלאכותית משנה הרבה יותר מאשר את הדרך שבה כותבים קורות חיים. לדברי אילון, גם הדרך שבה אנשים מחפשים עבודה השתנתה באופן משמעותי. אם בעבר המסלול היה ברור יחסית - נכנסים לאתר דרושים, מוצאים משרה ושולחים קורות חיים - היום התהליך מתפרס על פני מגוון פלטפורמות.
מחפשי עבודה נחשפים למשרות בלינקדאין, בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק ובקבוצות וואטסאפ, ולא תמיד דווקא במקום שבו הם מתכוונים להגיש מועמדות. אילון מכנה את התהליך הזה "מסע מועמד", בדומה למסע הלקוח המוכר מעולם השיווק. המשמעות עבור המעסיקים היא שהדרך להגיע לעובד המתאים כבר לא מסתכמת בפרסום מודעת דרושים אחת.
אחת הדוגמאות המעניינות שעלו בשיחה נוגעת דווקא לשיטת הגיוס הוותיקה של "חבר מביא חבר". אילון סיפר כי נתקל במועמדים שמצאו משרה באתר דרושים, אך במקום להגיש מועמדות ישירות, ניסו לאתר עובד בחברה שיוכל להעביר את קורות החיים שלהם. מבחינתם, מדובר בדרך שעשויה להגדיל את סיכויי הקבלה.
השינוי הזה מחייב גם את המעסיקים לחשוב אחרת על תהליך הגיוס. לא כל מועמד שמגלה עניין במשרה יגיש מועמדות מיד, ולא כל מי שמתאים לתפקיד מחפש עבודה באופן פעיל. לכן, חברות נדרשות להבין היכן נמצאים המועמדים שלהן, כיצד נכון לפנות אליהם ומה יכול לגרום להם לשקול את ההזדמנות.
אותה משרה, אבל לא אותו מספר מועמדים
נושא נוסף שעלה בפודקאסט הוא החשיבות הגוברת של מיתוג המעסיק. אילון תיאר מצב שבו חברות מפרסמות משרות עם דרישות דומות, אך מקבלות מספר שונה לחלוטין של פניות. ההסבר, לדבריו, אינו קשור בהכרח למשרה עצמה, אלא גם לאופן שבו המועמדים תופסים את החברה.
היום, כשהמידע על מעסיקים נגיש יותר וה-AI יכול לסייע בהשוואת אפשרויות, מחפשי עבודה יכולים לבחור לא רק את התפקיד המתאים להם, אלא גם את הארגונים שבהם הם מעוניינים לעבוד. מועמד עשוי להעדיף לצמצם את החיפוש לכמה חברות אטרקטיביות מבחינתו, במקום לשלוח קורות חיים לעשרות מקומות.
גם חוויית המועמד הופכת לחלק משמעותי מהתמונה. אילון הדגיש כי מבחינת מחפש העבודה, תהליך הגיוס אינו מסתיים בשליחת קורות החיים, אלא רק עם קבלת תשובה סופית - בין אם התקבל ובין אם לא. חברות שאינן חוזרות למועמדים, מתעכבות במתן תשובות או מנהלות ראיונות באופן לא מכבד, עלולות לפגוע בתדמית שלהן.
בעידן שבו חוויות של מועמדים יכולות להגיע במהירות לרשתות החברתיות, גם מי שלא התקבל לעבודה עשוי להשפיע על האופן שבו החברה נתפסת בעיני מועמדים אחרים.
יותר טכנולוגיה, אבל האם הגיוס באמת משתפר?
במקביל לשינויים בהתנהגות המועמדים, אילון מצביע על פער בין היכולות הטכנולוגיות הקיימות לבין האופן שבו חלק מהחברות עדיין מנהלות גיוס עובדים. לדבריו, יש ארגונים שממשיכים לנהל תהליכי גיוס באמצעות קובצי אקסל, במקום להשתמש במערכות שמאפשרות לעקוב אחר המועמדים לאורך כל הדרך.
"דאטה זו מילת המפתח", אמר אילון, והסביר כי מעסיקים צריכים לדעת לא רק כמה קורות חיים התקבלו, אלא גם מאיפה הגיע כל מועמד, באיזה שלב הוא נשר מהתהליך, כמה מועמדים עברו ראיונות וכמה מהם התקבלו בסופו של דבר לעבודה.
הנתונים האלה מאפשרים לחברות להבין אילו ערוצי גיוס באמת עובדים, היכן התהליך נתקע וכיצד ניתן לצמצם את הזמן והעלות הכרוכים בגיוס. לדבריו, הפער בולט במיוחד בחברות קטנות ובינוניות, שלא תמיד מחזיקות במשאבים ובכלים הדרושים לניתוח מעמיק של התהליך.
גם בתחום הזה הבינה המלאכותית כבר מתחילה לשנות את העבודה היומיומית. אילון סיפר על שימוש בכלים שמאפשרים לייעל את כתיבת מודעות הדרושים, ועל חיבורים בין מערכות גיוס לאתרי דרושים המאפשרים לפרסם ולעדכן משרות באופן אוטומטי. פעולות שבעבר דרשו עבודה ידנית ממושכת יכולות להתבצע כיום במהירות, ולפנות את אנשי הגיוס למשימות אחרות.
לדבריו, Jobnet עובדת גם על פיתוח מערכת שתוכל להשוות בין כישורי המועמדים לדרישות המשרות, ולסייע למעסיקים לסנן ולתעדף מועמדים על פי מידת ההתאמה שלהם.
המשרות קיימות, אז למה עדיין קשה למצוא עובדים?
למרות ההתקדמות הטכנולוגית, אחת הבעיות המרכזיות בשוק העבודה נותרה בעינה: מעסיקים מתקשים לאייש משרות מסוימות, גם כשיש אנשים שמחפשים עבודה.
אילון הסביר כי הקושי אינו מתחלק באופן שווה בין ענפי המשק. לדבריו, חברות מתקשות במיוחד בגיוס עובדים למקצועות הצווארון הכחול, לתפקידים מסוימים המיועדים לצעירים ולמשרות בתחום הנהלת החשבונות. בחלק מאזורי הפריפריה, הוסיף, האתגר מורכב אף יותר.
אחת התופעות שעליהן הצביע היא שינוי בהעדפות התעסוקתיות של צעירים. לדבריו, חלקם מעדיפים לעבוד כשליחים של וולט או בעבודות שנתפסות בעיניהם כפחות תובעניות, במקום להשתלב בתפקידי שירות ומכירות. המשמעות מבחינת המעסיקים היא שלא מספיק להציע משרה פנויה - צריך גם להבין מדוע העובדים אינם מעוניינים בה ומה עשוי לשנות את החלטתם.
נושא נוסף שעלה בשיחה הוא מצבם של משרתי המילואים החוזרים לשוק העבודה. אילון, שסיפר כי שירת יותר מ-250 ימי מילואים מאז אוקטובר 2023, קרא למעסיקים לגלות הבנה כלפי מועמדים שנעדרו לתקופות ממושכות מהעבודה או מתקשים להשתלב מחדש בשגרה.
לדבריו, חשוב לזכור שמאחורי פער בקורות החיים, ראיון שהתפספס או מועמד שמגיע מותש לפגישה, עשויה לעמוד תקופת שירות ארוכה. הוא אף עודד אנשי גיוס ללוות באופן אישי משרתי מילואים בתהליך חיפוש העבודה, כפי שהוא עושה בעצמו.
אז מה יישאר למגייסים לעשות בעוד חמש שנים?
לקראת סיום הפודקאסט התבקש אילון להעריך כיצד ייראה עולם הגיוס בעוד כמה שנים. להערכתו, קורות החיים לא ייעלמו, אבל תהליך חיפוש העבודה והגיוס צפוי להפוך לאוטומטי הרבה יותר.
הוא תיאר מציאות שבה מחפש עבודה יוכל לבקש מסוכן AI למצוא עבורו משרות, להתאים את קורות החיים לכל אחת מהן, לשלוח מועמדויות ולעקוב אחר התשובות. במקביל, גם המעסיקים ישתמשו בכלים מתקדמים יותר לסינון, לדירוג ולתיאום תהליכים.
ומה יהיה תפקידם של אנשי הגיוס? לדעת אילון, דווקא ככל שהטכנולוגיה תשתלט על העבודה התפעולית, כך תתחדד החשיבות של הכישורים האנושיים: היכולת להכיר מועמדים לעומק, לחשוב מחוץ לקופסה, לבנות קשרים ולזהות התאמה שלא תמיד אפשר למדוד באמצעות אלגוריתם.
"אני כן חושב שיישארו פה אלמנטים אנושיים, במיוחד במקומות כמו ראיונות מתקדמים, שהכימיה היא קריטית", הסביר. מבחינתו, גם בעולם שבו סוכני AI יוכלו לנהל חלקים נרחבים מתהליך הגיוס, עדיין יהיו רגעים שבהם המעסיק והמועמד ירצו להיפגש, לשוחח ולהתרשם זה מזה באופן אישי.
השיחה ממחישה את הפרדוקס של עולם העבודה החדש: הטכנולוגיה מקלה על מועמדים למצוא משרות ולהציג את עצמם, ומעניקה למעסיקים כלים מתקדמים יותר לניהול הגיוס. אבל היא לא פותרת בהכרח את השאלה החשובה ביותר - מי באמת מתאים לתפקיד. בעידן שבו כמעט כל קורות חיים יכולים להיראות מושלמים, ייתכן שדווקא היכולת להכיר את האדם שמאחוריהם תהפוך לחשובה יותר מתמיד.
