סקר שוק העבודה חושף: העובדים מתפקדים - אבל קורסים מבפנים

מאחורי שגרת החירום המאולצת מסתתרת מציאות עיקשת של שחיקה, חוסר ודאות וירידה בתחושת התקווה. הסקרים החדשים של עמותת משאבי אנוש ישראל בשיתוף המרכז האקדמי פרס מציירים תמונת מצב מטרידה: העובדים בישראל ממשיכים לתפקד, אבל בפנים הם הולכים ונשחקים.

ממצאי הסקר, שנערך באוגוסט 2025, ממחישים את מה שהכי מטריד מנהלות משאבי אנוש בארגונים הגדולים בישראל: 53% מהעובדים דיווחו על מחוברות רגשית נמוכה מאוד עד בינונית למקום העבודה ועל היעדר תחושת תקווה. בסקר שנערך באוגוסט 2025 התקבל דיווח על ירידה קלה נוספת. אמנם רמת העשייה הארגונית נשארת בינונית עד גבוהה, אך תחושת התקווה ממשיכה להישחק לאורך הזמן.

עוד עולה מהסקר כי ההיבטים שמפריעים ביותר למנהלים הם שחיקה של העובדים (67%), תחושת אי ודאות (51%), וירידה במחוברות הרגשית (36%). לשאלה במה הכי חשוב להם להשקיע כרגע, השיבו המנהלים - בשיפור הקשר עם העובדים, סיוע ועזרה נפשית, וחיזוק תחושת השייכות לארגון.

'לדברי דר' שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת משאבי אנוש ישראל העומדת מאחורי הסקר: "למראית העין העובדים עדיין מתפקדים, אך מתחת לפני השטח הם קורסים מבפנים. הממצאים מראים עד כמה הם צמאים לאופק, לעשייה משמעותית שמעניקה מחר טוב יותר, ולעוגנים של תקווה בצל המלחמה".

בשיח שנערך עם מנהלות משאבי אנוש התברר שהעיסוק העיקרי בשנה זו עבר מחיזוק החוסן הארגוני לפעילויות מעוררות תקווה. לכן, בסקר הנוכחי, נשאלו מנהלות המש"א באילו צעדים הן נוקטות כדי לטעת תקווה בקרב העובדים.

על פי ממצאי הסקר, הפעילויות הנפוצות ביותר לחיזוק תקווה הן: תקשורת פנים ארגונית תכופה (62%), סיוע ועזרה נפשית (59%), חיזוק שייכות (56%), חיבור למטרות (53%), סדנאות פיתוח (43%), יצירת אמון (40%), הכרה וחיזוק בהישגים בטווח הקצר (34%), שיתוף בקבלת החלטות (23%) ומתן פתרונות לחסמים (22%).

''לאור השחיקה הרבה והיעדר התקווה, הצורך בתקשורת פנים ארגונית תכופה ועזרה נפשית מובן. העובדים זקוקים לחיזוק תחושת השייכות, להידוק הקשר עם המטרות, כמו גם לתוכניות של פיתוח אישי ויצירת אמון. כל אלה יכולים לטעת עוגנים של תקווה, להתמודד עם אי הודאות, ולתת כוחות להמשיך בעשייה מקדמת. הצורך של העובדים בעת זו הוא בפתרונות קצרי טווח, תקשורת יומיומית והישגים מידיים. תכנון לטווח ארוך לא יוכל לסייע לעובדים השחוקים בעת זו, הם זקוקים לנקיטת פעולות של כאן ועכשיו'', מסכמת דר' קמינקא.