בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא מושג עתידני, בטח לא בקרב המגזר העסקי בישראל. הכלים החדשים פורצים לחיינו בקצב מסחרר, וכמעט אין ארגון או מנהל שלא מתנסה בהם ברמה זו או אחרת. אלא שהפער בין המודעות לחשיבות השימוש בכלי ה-AI, לבין הבנת היקפם ועומקם של השינויים המשמעותיים שאותם ארגונים עתידים לעבור, מתגלה כגדול מאוד.
סקר חדש שערכה Deloitte ישראל בקרב מעל ל-500 מנהלים בכירים במשק מצייר תמונה מורכבת: רובם המכריע רואים ב-AI כמנוע משמעותי לשיפור הפרודוקטיביות (75%) ולצמצום עלויות (40%), כאשר רק מקצתם (15%) מאמינים בה כמחולל להגדלת הכנסות. בפועל, מרבית הארגונים עדיין רחוקים מהטמעה אמיתית.
על פי הממצאים, 80% מהמשיבים בטוחים שבינה מלאכותית תשפיע באופן דרמטי על סביבת הפעילות של ארגונם. בעוד שכ-70% מאמינים שיש לבחון מחדש את פעילותם ואת ערכם לאור ההתפתחויות בתחום ה-AI. הנתון המטריד ביותר הוא שרק 12% מהמנהלים חשים שהארגון שבו הם עובדים מצוי ברמת מוכנות מספקת.
"המספרים האלו מחדדים את מה שאנו מכנים 'דיסוננס בין פנטזיה למציאות'", מסבירה רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI ב-Deloitte ישראל. "מנהלים רבים שציפו שההשקעה ב-AI תשיא ערך מיידי בהשקעה יחסית מינורית נוכחו לגלות שהמציאות טופחת על פניהם: בכדי שההשקעה תשתלם, נדרשת מהם ראייה ארוכת-טווח, חשיבה רוחבית, תשתיות דאטה וטכנולוגיה ובעיקר - לא לשכוח את הגורם האנושי".
בין מגזרים מובילים לארגונים מדשדשים
כאשר בוחנים את התמונה ברמת המגזרים, מתגלה שונות בולטת. חברות ההייטק והפיננסים נמצאות בקדמת הבמה: 45% מהן מנהלות תהליכי שינוי פרואקטיביים לשילוב AI, וחלקן כבר מינו בעלי תפקידים ייעודיים כמו Chief AI Officer. לעומתן, במגזרים מסורתיים יותר נרשמת בשלות נמוכה הרבה יותר, הן בהיבטי תשתיות והן בהיבט האסטרטגי. כמעט מחצית מהמשיבים דיווחו על בשלות נמוכה של תשתיות הדאטה בארגונם, נתון שמקשה על יישום מתקדם של פתרונות AI.
"גם ברמת הכלים עצמם, התמונה רחוקה מלהיות פורצת דרך" מסבירה דולב. "מעל למחצית מהארגונים עדיין מסתפקים בבכלים בסיסיים או חינמיים כדוגמת CoPilot או ChatGPT ודומיהם, כאשר 20% משתמשים בהם בצורה לא מאובטחת באמצעות מכשירים פרטיים.
התוצאה היא שמרבית החברות, לא פחות מ-86%, נשארות בשלב הפיילוט, מנסות ומדברות על בינה מלאכותית, אך טרם עברו ליישום מלא שמייצר ערך אמיתי.
הפערים הללו משקפים לא רק חסמים טכנולוגיים אלא גם תרבותיים. מנהלי מערכות מידע ו-CTOs נוטים להעריך שהארגון בשל יותר, אך בעלי תפקידים אחרים באותה חברה מדווחים על תחושה הפוכה, מה שמצביע על פערי תפיסה פנימיים".
ההון האנושי מחכה להזדמנות
מעבר לאתגרים הטכנולוגיים, אחת מנקודות החולשה הבולטות בסקר נוגעת להון האנושי. רק 8% מהארגונים דיווחו שפיתחו תוכנית הכשרה מקיפה שכל העובדים השתתפו בה. משמעות הדבר היא שרוב העובדים עדיין לא נחשפו בפועל לשימוש מובנה בכלי AI במסגרת עבודתם, אלא מסתפקים ביוזמות נקודתיות או בהתנסויות אישיות. בנוסף, 55% מהמנהלים הודו כי כלל לא בחנו עדיין את ההשפעה הצפויה של הטכנולוגיה על תפקידים קיימים בארגון.
דולב מסבירה כי "עבור שוק העבודה, מדובר באיתות ברור: העובדים נדרשים לרכוש כישורי AI בעצמם, ומי שישכיל לעשות זאת ימצא את עצמו בעמדת יתרון תחרותי. במקביל, האחריות על המנהלים ברורה - השקעה רחבה בהכשרות והנגשת הכלים לכל הדרגים תוכל להפוך את הטכנולוגיה ממילת באזז ליתרון עסקי ממשי".
גם ניהול הסיכונים נשאר מאחור: רק 7% מהארגונים מעידים על גישה הוליסטית להבנת סיכוני AI ו-16% בלבד מדווחים כי הם פועלים על פי מדיניות סדורה לניהול סיכונים בתחום. המשמעות היא שהמשק הישראלי כולו חשוף לסיכונים משפטיים, תפעוליים ואתיים, מבלי שנבנתה מסגרת מספקת להתמודד עמם.
להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות
מהסקר עולה כי המשק הישראלי נמצא עדיין בשלב התחלתי של אימוץ AI. הפוטנציאל מובן לכולם, אך היישום רחוק מלהיות בשטח. לדברי דולב, "כדי לעבור לשלב הבא, ארגונים יכולים להתחיל גם בקטן, עוד לפני שהתשתיות מוכנות במלואן, ולמנף את הפלטפורמות הקיימות לטובת שימושים עסקיים ממוקדים. לצד זאת נדרשת בנייה של אסטרטגיית AI כוללת, הרחבת ההשקעה בהכשרות עובדים, פיתוח גישות לניהול סיכונים ואתיים, ובעיקר - מעבר מתרבות של פיילוטים לאימוץ אמיתי ורחב".
בסופו של דבר, ה-AI כבר כאן ולא ניתן להתעלם ממנו, והשאלה איננה אם הוא ישנה את שוק העבודה והסביבה העסקית אלא איך וכמה מהר זה יקרה. הארגונים שידעו להתגבר על החששות, לגבש אסטרטגיה כוללת בהקדם תוך התייחסות לאזורי הפעולה בארגון, תחילת התנסות, תשתיות דאטה וטכנולוגיות נדרשות, השקעה בהון האנושי וניהול הסיכונים הנלווים, יהיו אלו שיובילו את הכלכלה הישראלית לעידן החדש. מי שימשיך להסתפק בשלב הפיילוט עלול לגלות מאוחר מדי שהעולם התקדם בלעדיו.