בתחילת 2023 קיבל אריק ווהאן, מנכ"ל IgniteTech, החלטה שהדהימה את עולם ההייטק: להחליף כמעט 80% מעובדיו, כדי ליישר קו עם מהפכת הבינה המלאכותית. העובדים הוותיקים התנגדו, חלקם אף חיבלו באופן פעיל בתהליכי ההטמעה, והוא בחר להביא צוות חדש לחלוטין שמאמין בשינוי. בסוף 2024, IgniteTech הציגה מוצרים חדשניים, רכישה גדולה ורווחיות חריגה, אך המחיר התרבותי והאנושי היה עצום.
המקרה הזה ממחיש את הדילמה שבפניה ניצבים מנהלים בכל העולם: האם לאלץ שינוי באמצעות החלפת כוח האדם, או לנסות להטמיע את המהפכה מבפנים? שנת 2026 מציבה את השאלה הזו בצורה חדה מתמיד.
אחרי עשורים שבהם ארגונים נמדדו בעיקר לפי ההון האנושי, כיום בני אדם כבר לא היחידים שיושבים סביב השולחן. לצידם מופיעים סוכני AI. זה לא עוד "כלי עבודה" חדש, אלא שינוי מהותי שמחייב הגדרה מחדש של ניהול, תרבות ותכנון כוח עבודה של הארגונים בכל העולם.
בימים אלה, כשארגונים רבים מתחילים לבנות את תוכניות העבודה לקראת 2026, מתעוררות דילמות רבות בנוגע לשאלה איך יראה הניהול הארגוני בשנה הבאה ובשנים הבאות? במאמר הבא ננסה להציע כמה פרמטרים שחשוב לקחת בחשבון.
ממיפוי תקנים למיפוי מיומנויות
אחד העקרונות החשובים ביותר בעידן ה-AI עבור ארגונים הוא להפסיק לחשוב על "תפקידים" ולהתחיל לחשוב על "משימות". ארגון שרוצה להיערך ל־2026 חייב לבנות מפת משימות-מיומנויות. כלומר, לקחת את כל התהליכים העסקיים: מענה לשירות לקוחות, פיתוח מוצר, שיווק, בקרה פיננסית, ולפרק אותם ליחידות עבודה קטנות.
בכל יחידה כזו מזהים מהן המיומנויות הדרושות: ניתוח נתונים, כתיבה שיווקית, שיפוט מוסרי, פתרון בעיות, ניהול משברים. רק אחרי המיפוי, אפשר להחליט אם המשימה צריכה להתבצע על־ידי עובד חברה, פרילנסר, או סוכן AI.
המיפוי צריך לכלול הגדרת קריטריונים ברורים להקצאה של כל משימה לגורם הרלוונטי. זה דורש שילוב בין מערכות ניהול נתונים (כמו ERP או CRM), מערכות AI לניתוח והקצאה, וממשקים שקופים לעובדים ולמנהלים. אחרת, המהלך נתפס כעוד "קופסה שחורה" שמעבירה משימות בלי היגיון ברור.
כשזה נעשה נכון - נוצרת שקיפות מלאה: כל עובד יודע מדוע משימה מסוימת הוקצתה לו ולא לסוכן AI, וכל מנהל רואה בזמן אמת את ההשפעה על עלויות, איכות ותפוקה.
בארגונים חדשניים זה כבר קורה: Workday, למשל, פיתחה מערכת שמנתבת משימות בזמן אמת לפי כישורים אנושיים או טכנולוגיים. בכך, היא לא רק מצמצמת עבודה כפולה, אלא גם מבטיחה שהעובדים מתמקדים במשימות שמחייבות מגע אנושי. כך המערכת הופכת לא רק לכלי תפעולי, אלא גם לבסיס לניהול אסטרטגי שמאפשר לארגון לנוע במהירות ולהתאים עצמו לשינויים, מבלי לאבד שליטה.
אם סוכן AI מסוגל לבצע פעולה מסוימת בעשירית מהעלות, הבחירה בו כמעט מתבקשת. אבל יש תחומים שבהם אין מקום להסתמך על מכונה בלבד, כמו חתימה משפטית או ניהול סיכונים פיננסיים מורכבים, שם האחריות מחייבת מגע אנושי מלא. מעבר לכך, יש זירות שבהן דווקא האינטואיציה, האמפתיה והשיחה הישירה עושים את ההבדל: ניהול עובדים, טיפול בלקוחות או הכרעות אתיות שונות.
כדי לעשות את כל זה, נדרש מינוי של Chief AI Officer, יחד עם מנהלי סוכני AI במחלקות, שינהלו את מערכת היחסים המורכבת בין בני אדם למכונות. ה־CAIO הופך לדמות אסטרטגית שמכוונת לא רק את השימוש ב־AI, אלא את כל מבנה העבודה העתידי של הארגון.
צוותי־על: X-FAITs
אחת הבעיות בארגונים גדולים היא שכל מחלקה רוכשת ומיישמת כלי AI שונים, בלי אינטגרציה. התוצאה: אוסף של מערכות שלא מדברות זו עם זו. כך, לדוגמה, חטיבת המכירות מטמיעה פלטפורמה לחיזוי ביקושים, אבל חטיבת התפעול עדיין מתכננת מלאי על בסיס גיליונות אקסל; מחלקת משאבי אנוש מנהלת תהליך גיוס באמצעות כלי AI ייעודי, בעוד שהמערכת הפיננסית של החברה לא מקושרת אליו.
הטקטיקה שמוצעת במקרה הזה, היא הקמת Cross-Functional AI Task Forces או בקיצור X-FAITs - צוותי־על שחוצים מחלקות ומנהלים את כל פריסת ה־AI בארגון. הם מגדירים סטנדרטים, מחברים מערכות קיימות, מוודאים אבטחת מידע, ובונים פלטפורמות אחידות במקום אוסף של "איים טכנולוגיים".
התוצאה היא לא רק חיסכון, אלא גם קיצור זמן פיתוח. במקום שכל מחלקה תמציא את הגלגל מחדש, נוצרת שכבת תשתית שמאפשרת לכולם לרוץ מהר יותר.
AI כבסיס אסטרטגי: ממחלקות לפרויקטים
טקטיקה נוספת, שניתן לאמץ לא רק באופן אבסולוטי, היא שינוי מבנה העבודה עצמו של חלק מהמחלקות. במקום היררכיה נוקשה עם מנהלים ועובדים, עוברים ליחידות זמניות, צוותים פרויקטליים היברידיים, שמורכבים מבני אדם ומסוכני AI יחד.
היתרון: הפרויקט מקבל את ההרכב האופטימלי. למשל, כשמשיקים מוצר חדש, מצרפים מנהל פרויקט אנושי, אנליסט AI לניתוח שוק, סוכן AI לכתיבת תוכן, ומשווק אנושי שמחבר את הכל לסיפור קוהרנטי. הפרויקט מסתיים, הצוות מתפרק, והמשאבים עוברים למשימה אחרת.
זה מהלך שמאפשר לארגון גמישות ולהגיב לשינויים בזמן אמת. חלק מהארגונים בעולם למשל, מחברים כיום HR ו־IT ליחידה אחת שמנהלת אלפי סוכני AI, מה שמאפשר להקים צוותים כאלה תוך ימים במקום חודשים.
מדידת הצלחה ו־KPIs בעולם ההיברידי
"המעבר לארגון היברידי, שבו עובדים אנושיים וסוכני AI משתפים פעולה, לא יכול להסתפק בסיסמאות או בתוכניות הטמעה. נקודת המבחן האמיתית היא המדידה: בלי KPIs ברורים, החזון נשאר בגדר הצהרה ולא הופך לפרקטיקה ניתנת לניהול. הנה למשל כמה מדדים שחובה לעקוב אחריהם באופן רציף ומתמשך:
1. יעילות תפעולית (Operational Efficiency)
המדד המרכזי הוא קיצור זמני הביצוע. כאן נדרש לא רק לחשב את מספר שעות העבודה שנחסכו, אלא גם למדוד את "זמן מחזור המשימה" מקצה לקצה: מהקלדת בקשת הלקוח ועד מענה מלא. ארגונים מובילים מחשבים גם Throughput, מספר משימות שמערכת אנושית־ממוכנת מסוגלת לעבד בפרק זמן נתון, בהשוואה למערך מסורתי.
2. איכות ותוצאות (Quality & Outcomes)
השאלה איננה רק מהירות אלא גם אמינות. מדדים כמו שיעור טעויות, דיוק תחזיות אנליטיות, רמת ציות רגולטורי ושביעות רצון לקוחות הופכים לכלי כימות חיוניים. לדוגמה, ירידה של 30% במספר התלונות או עלייה של 15 נקודות במדד Net Promoter Score) NPS) מהווים הוכחה מובהקת לשיפור איכותי.
3. החזר השקעה טכנולוגי (Tech ROI)
בעולם של עלויות רישוי ענן, תחזוקה ושדרוגי מודלים, יש לבחון את יחס העלות־תועלת. ההשוואה אינה בינארית - עובד מול מכונה, אלא כוללת את ערך הסינרגיה. ROI נמדד לפי:
- עלות כוללת לתפעול סוכן AI לעומת עלות העסקת עובד במשרה מלאה.
- התרומה הכספית לשורת הרווח (הכנסות נוספות או חסכון בהוצאות).
- פרק הזמן עד להחזר השקעה (Payback Period).
שקיפות ובניית תרבות של אמון סביב AI
הטמעת AI בארגון היא לא רק עניין טכנולוגי, אלא בראש ובראשונה אתגר תרבותי. אם העובדים תופסים את המכונה כמי שמגיעה "להחליף" אותם, זה יעורר אנטיגוניזם. אבל אם הארגון מגדיר את ה־AI כשותף אסטרטגי, שמוריד מהם עומס ומפנה להם זמן לעשייה יצירתית ובעלת ערך, הם הרבה יותר יתחברו וירתמו לתהליך.
כדי שזה יקרה נדרשת תקשורת שקופה, השקעה ב־Upskilling ממוקד במיומנויות אנושיות שאין להן תחליף, כמו חשיבה ביקורתית, יצירתיות, פתרון בעיות מורכבות והובלת אנשים, וגם יצירת מרחב פתוח שבו העובדים יכולים להביע חששות ולשאול שאלות. ארגון שלא בונה תרבות של אמון סביב ה־AI, יפסיד את ההון האנושי שלו.
יואב קירשנבוים, הוא מייסד ויו"ר ZOOM REI, חברת טכנולוגיה, יזמות והשקעות נדל"ן בארה"ב