שירות התעסוקה חושף: כך מהפכת ה-AI מדלגת על הפריפריה

המחקר, בהובלת ד"ר גל זוהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, ובשיתוף ד"ר ישראל רצ'בסקי, מנהל החדשנות במכללת גליל מערבי, הוא הראשון מסוגו ובהיקפו בישראל וכולל מידע תעסוקתי מפורט של 1,204,574 דורשי עבודה שונים שהיו רשומים בשירות התעסוקה בין השנים 2021 ל-2024, המהווים כ-27% מכוח העבודה בישראל.

מטרות המחקר היו לזהות דפוסים עיקריים בחשיפה ל-AI, לאתר קבוצות בסיכון מוגבר לאובדן משרות בשל חסמים מבניים, וחשוב מכל, להציג המלצות מדיניות להיערכות שוק העבודה הישראלי לאתגרי ה-AI.

הממצאים מדגישים כי בעלי מיומנויות גבוהות, מקצועות לא-רוטיניים ותושבי המרכז הגיאוגרפי והחברתי-כלכלי נהנים מחשיפה גבוהה משמעותית ל-AI, בעוד שבעלי מקצועות רוטיניים ותושבי הפריפריה נותרים מאחור. המחקר קורא לגיבוש אסטרטגיה לאומית מקיפה ובהולה שתתמודד עם אתגרים אלה, ותהפוך את מהפכת ה-AI להזדמנות עבור כלל האוכלוסייה.

אוכלוסיית המחקר חולקה לארבע קטגוריות סוציו-אקונומיות-גיאוגרפיות כדי לנתח את דפוסי ההשפעה הדיפרנציאליים של ה-AI. חלוקה זו, המבוססת על אזורים סטטיסטיים, מאפשרת ניתוח מדויק המבחין בין אזורי עוני ועושר אף באותה רשות מקומית:

• אזורי הליבה: אזורים סטטיסטיים באשכולות 4-10 במרכז הארץ.
• פריפריה חברתית-כלכלית: אזורים סטטיסטיים באשכולות 1-3.
• פריפריה גיאוגרפית: אזורים סטטיסטיים הממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית אך שייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים 4-10.
• פריפריה כפולה: אזורים סטטיסטיים הממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית ושייכים לאשכולות חברתיים-כלכליים 1-3.

הכניסה המאסיבית של הבינה המלאכותית היוצרת מאיצה באופן דרמטי את תהליכי השינוי בשוקי העבודה ברחבי העולם, וישראל אינה יוצאת דופן. שירות התעסוקה מבהיר כי השינויים כה מהירים ומשמעותיים, עד כי מי שלא יצליח להסתגל אליהם, יישאר מאחור. ההנחה המרכזית היא שחשיפה לבינה מלאכותית, על כליה השונים, מעלה את הסיכוי לעמוד במגמות השינוי ולממש את ההזדמנויות שהיא מציעה, בעוד שרמות חשיפה נמוכות מגבירות את הסיכון להיפלט משוק העבודה או להישאר בשוליו.

בין הממצאים העיקריים:

הממצאים הברורים ביותר מצביעים על כך שתושבי אזורי הליבה (מרכז גיאוגרפי וחברתי-כלכלי) נהנים מרמות החשיפה הגבוהות ביותר ל-AI. ככל שמתרחקים מהמרכז, הן גיאוגרפית והן חברתית-כלכלית, כך פוחתת רמת החשיפה. לדירוג החברתי-כלכלי נמצאה השפעה משמעותית יותר מאשר למיקום הגיאוגרפי. דורשי עבודה מהפריפריה הכפולה הראו את רמות החשיפה הנמוכות ביותר.

בפועל, ככל שעולים בדירוג החברתי-כלכלי (אשכולות 1-10), כך גוברת החשיפה ל-AI, הן במודל של שפה והן במודל של תמונה. גם למיקום הגיאוגרפי הייתה השפעה, אך בעוצמה פחותה. משמעות הדבר היא, שרמות חשיפה גבוהות ל-AI משפיעות באופן ישיר על יכולת ההתאמה למגמות שוק העבודה המשתנה, ומכאן, ככל שרמות החשיפה נמוכות יותר, כך עולה הסיכון להישאר מאחור.

• מגדר: נשים חשופות יותר ל-AI מגברים בכל הקבוצות, אם כי יש לציין כי נשים מקבוצות מוחלשות נמצאות בשיעורים נמוכים בשוק העבודה ובקרב דורשי העבודה.
• גיל: צעירים (20-39) חשופים יותר ל-AI, וככל שעולה הגיל, רמת החשיפה פוחתת.
• שיוך דתי/חברתי: האוכלוסייה החרדית הציגה את רמות החשיפה הנמוכות ביותר. יהודים לא-חרדים הראו את הרמות הגבוהות ביותר. בקרב ערבים, הייתה שונות: ערבים בליבה הציגו חשיפה נמוכה יחסית, בעוד ערבים בפריפריה (שם מרוכזת רוב האוכלוסייה הערבית) הציגו רמות חשיפה גבוהות יותר, מה שמצביע על הטרוגניות בקבוצת דורשי העבודה הערבית.
• השכלה וכישורים מקצועיים: כצפוי, השכלה גבוהה יותר ועיסוק במשלחי יד טכנולוגיים או דיגיטליים מעלים משמעותית את רמות החשיפה ל-AI. השכלה וכישורים טכנולוגיים הם מנבאים חזקים יותר לרמות חשיפה בפריפריה מאשר במרכז, במיוחד בפריפריה הכפולה, מה שמצביע על היותם אפיק למוביליות חברתית-כלכלית.
• מאפייני תעסוקה: סוג המשרה (עבודות אנליטיות לא-רוטיניות לעומת עבודות ידניות לא-רוטיניות) הוא הגורם החזק ביותר המנבא את רמת החשיפה ל-AI. המחקר מחזק את הטענה שה-AI הנוכחי משפיע בעיקר על מקצועות יצירתיים ולא רק על עבודות רוטיניות, בניגוד לדורות קודמים של AI.

המחקר מצא שגם בפריפריה קיימים "איי יתרון" - קבוצות של צעירים, בוגרי STEM (מדעים, טכנולוגיה והנדסה), ובעלי מיומנות דיגיטלית גבוהה. קבוצות אלו נהנות מרמת חשיפה גבוהה ל-AI, גם בסביבות מגורים דלות תשתיות טכנולוגיות. למשל, צעירים בגילאי 20-29 מקבלים עד 0.46 נקודות חשיפה יותר מהמבוגרים ביישובים דומים, ובוגרי STEM מפגינים חשיפה מעל הממוצע אף בכפרים מרוחקים.

עם זאת, יתרון זה קיים רק למי שמחזיק במאפיינים אלה. שאר האוכלוסייה בפריפריה ממשיכה להתמודד עם רמות חשיפה נמוכות, מה שמחייב מדיניות המשלבת הסרת חסמים וחיזוק יכולות ספציפיות, מעבר להכשרה כללית, כדי להפוך את ה-AI להזדמנות עבור הרוב בפריפריה.

בחינת עוצמת ההשפעה של כל משתנה בחלוקה לפי מידת הפריפריאליות, הראתה הבדלים משמעותיים:

• מגדר: יתרונן של נשים בחשיפה ל-AI פוחת ככל שהאזור פריפריאלי יותר.
• גיל: יתרונם של צעירים בחשיפה ל-AI גובר ככל שהאזור פריפריאלי יותר, כלומר הפער בין צעירים למבוגרים גדול יותר בפריפריה מאשר במרכז.
• שיוך דתי/חברתי: בקרב ערבים, למיקום הגיאוגרפי השפעה משמעותית על רמות החשיפה, הבדלים בולטים בין ערבים באזורי ליבה לערבים בפריפריה. חרדים מציגים רמות חשיפה נמוכות בכל האזורים, אך גבוהות יותר במרכז.
• שכר: ככל שרמת השכר נמוכה יותר, כך פוחתת החשיפה ל-AI, מגמה בולטת יותר באזורים פריפריאליים.
• השכלה (בכלל וב-STEM): השכלה, ובפרט השכלה טכנולוגית (STEM), מהווה מנוע מרכזי לחשיפה ל-AI בפריפריה הכפולה, באופן משמעותי יותר מאשר במרכז.
• מאפייני מקצוע: בעלי מקצועות אנליטיים לא-רוטיניים נהנים מרמות חשיפה גבוהות יותר, אך הפער בינם לבין מקצועות אחרים גדול משמעותית בפריפריה. מקצועות ידניים לא-רוטיניים מציגים חשיפה נמוכה יותר, במיוחד בפריפריה החברתית.

ממצאי מבחן WALD מחדדים את הצורך באסטרטגיית מדיניות תעסוקתית הלוקחת בחשבון לא רק את המשתנים הסוציו-דמוגרפיים-תעסוקתיים, אלא גם את מיקומם ודירוגם החברתי-כלכלי של האזורים, תוך התחשבות בעוצמת ההשפעה השונה של כל משתנה בכל אזור.

המחקר מצביע על שינוי מהותי בדפוסי השפעת ה-AI על שוק העבודה. בעוד שדורות קודמים של AI התמקדו באוטומציה של משרות "נמוכות" ורוטיניות, הבינה המלאכותית היוצרת משפיעה גם על מקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות ויצירתיות. המגמה של "היחלשות החזקים", שנצפתה גם במהלך משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, מקבלת עתה מימד נוסף עם התפשטות ה-AI, המאיצה את הצורך בהסתגלות מתמדת גם בקרב קבוצות שהיו בעבר מוגנות יחסית.

הנתונים מראים בבירור כי הפערים בין המרכז לפריפריה עמוקים ורחבים, ועלולים להעמיק עוד יותר בהיעדר התערבות מדינית. באזורי הליבה, די במשתנה אחד (למשל, גיל צעיר או מקצוע אנליטי) כדי לאפשר חשיפה משמעותית ל-AI. לעומת זאת, בפריפריה הכפולה נדרש שילוב של מספר משתנים חיוביים (גיל צעיר, השכלה טכנולוגית, היעדר חסמים אתניים ומגדריים, ושיוך למקצועות אנליטיים) כדי להגיע לרמות חשיפה דומות. פער זה אינו מתמצה רק בנגישות למשרות טכנולוגיות, אלא ביכולת למצות את ההזדמנויות שה-AI מציעה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש, מדגישה את הצורך הדחוף בגיבוש אסטרטגיה לאומית לתעסוקה בעידן ה-AI. בשירות התעסוקה מקדמים שורת שותפויות להתנעת מהלך כזה, המבוסס על העקרונות הבאים:

פיתוח הכשרה ממוקדת לדורשי עבודה: יש לפתח תוכניות הכשרה ייעודיות וממוקדות, במיוחד בפריפריה, שתגברנה את יכולת ההסתגלות לטכנולוגיות חדשות. ההכשרות צריכות להיות מותאמות לצרכים הספציפיים של כל אזור ואוכלוסייה, ולשלב הן מיומנויות טכניות והן מיומנויות רכות הנדרשות בעידן ה-AI.

קידום תשתיות דיגיטליות והרחבת העבודה מרחוק: כדי לצמצם את השפעת המרחק מאזורי הליבה, יש להשקיע באופן משמעותי בתשתיות דיגיטליות מתקדמות בפריפריה, לרבות תשתיות תעסוקתיות והכשרתיות. במקביל, יש להרחיב את מעגל העבודה מרחוק ולעודד מודלים תעסוקתיים גמישים שיאפשרו לתושבי הפריפריה להשתלב במשרות טכנולוגיות ומתקדמות, גם אם המעסיק ממוקם במרכז.

חיזוק מיומנויות אנושיות דיגיטליות וקוגניטיביות: על המדינה להשקיע רבות בחיזוק המיומנויות הדיגיטליות והקוגניטיביות של כלל האוכלוסייה. מיומנויות אלה, כגון חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, יצירתיות, למידה עצמאית ויכולת עבודה בשיתוף פעולה עם AI, הן קריטיות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה העתידי. יש לקדם חינוך דיגיטלי מגיל צעיר, ולשלב לימודי AI ותכנות במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית.

הגנה ממוקדת לאוכלוסיות פגיעות: על המדינה לגבש מדיניות שתספק מעטפת תמיכה ייחודית לעובדים ודורשי עבודה הנתונים בסיכון גבוה לדחיקה משוק העבודה כתוצאה מהתפשטות ה-AI. מעטפת זו צריכה לכלול ייעוץ תעסוקתי מותאם, סיוע בהשמה, תמיכה כלכלית בתקופות מעבר, ופיתוח רשתות ביטחון תעסוקתיות.

לסיכום, המחקר של שירות התעסוקה מציב תמונת מצב חיונית וקריטית למקבלי החלטות, המאירה את הפערים הקיימים בשוק העבודה הישראלי בהקשר של מהפכת ה-AI. אי-טיפול בפערים אלה עלול להעמיק את אי-השוויון החברתי-כלכלי, ולכן נדרשת פעולה מהירה, מקיפה ומתואמת, שתבטיח כי חדשנות טכנולוגית זו תהווה מנוף לצמיחה והזדמנות עבור כלל אזרחי ישראל.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "המחקר מצביע על הצורך הדחוף באסטרטגיה לאומית לתעסוקה בעידן הבינה המלאכותית. עלינו להשקיע בהכשרת עובדים למיומנויות דיגיטליות וקוגניטיביות, לצד יצירת רשת תמיכה לעובדים בסיכון תעסוקתי. הפערים בין מרכז לפריפריה עלולים להעמיק אם לא נפעל עכשיו. ישראל חייבת להיות מוכנה לאתגרי העתיד".