בחסות המלחמה עם איראן: ארגונים שוב חוזרים לעבוד מהבית

"המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו מחייבת את שוק העבודה הישראלי להסתגל במהירות, בדיוק כפי שעשינו במצבי חירום קודמים", מסביר דרור ליטבק, מנכ"ל ManpowerGroup ישראל, על השפעת ההסלמה הביטחונית על שוק העבודה והמעסיקים בישראל.

לדבריו, "נכון לעכשיו, כמעט כל מקומות העבודה שאין בהם הכרח קריטי להגעה פיזית - נערכים למעבר מיידי לעבודה מלאה מהבית. ההיערכות היא לתפקוד של 100% עבודה מרחוק לפחות בשבועיים הקרובים, עם אפשרות להארכה. מה שמאפשר את זה זו ההשקעה שעשו ארגונים רבים בתשתיות טכנולוגיות וגמישות תפעולית מאז הקורונה - אבל במצב הנוכחי, זה לא רק עניין של נוחות אלא של שמירה על חיי אדם."

עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לשינוי מדיניות מיסודה של הסתדרות העובדים החדשה: "כמו בכל מערכה, גם הפעם שוק העבודה הישראלי יפגין עמידות וגמישות - אך אסור לטעות: מאחורי ההתארגנות המרשימה מסתתר "אפקט מצלק" עבור העובדים הצעירים". לדבריו, פגיעה בכניסה לשוק העבודה בגיל צעיר עלולה להשפיע על ההכנסה והתעסוקה לאורך שנים.

לצד זאת, בן צור מציין כי משברים ביטחוניים פוגעים גם בקבוצות נוספות - ובהן נשים ועצמאים - באופן שעלול להעמיק פערים ולהכביד על החזרה לשגרה. ישראל נמצאת בתחתית דירוג ה-OECD בהשקעה בשוק העבודה, ודווקא עכשיו, כשבתי הספר מושבתים וכל המדינה עוברת למתכונת חירום, ברור עד כמה ההשקעה הזו קריטית

לדבריו, "המדינה לא יכולה להסתפק רק בניהול המשבר. היא חייבת לגבש כבר עכשיו תכנית לאומית לשיקום שוק העבודה, שתכלול הכשרות מקצועיות, עידוד תעסוקה איכותית, שירותים תומכים והגנה על זכויות העובדים. התוכנית הזו חייבת להיבנות מתוך שיח משותף עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים - מתוך הבנה שרק שותפות אמיתית תאפשר לייצר פתרונות שמחזקים את כל חלקי המשק".

"במקביל, אנחנו רואים עלייה משמעותית במודעות ובפעילות של מנהלי מערכות מידע, במיוחד בקרב ארגונים גדולים ותשתיתיים", מסביר ליטבק. "הנזקים האפשריים לתשתיות טכנולוגיות - בין אם מפגיעות ישירות או מתקפות סייבר שמנסות לנצל את המצב - מחייבים היערכות מיוחדת. מנהלי IT פועלים עכשיו סביב השעון לוודא שכל מערכות הגיבוי, ההמשכיות העסקית והיכולת להתאושש ממתקפה (Recovery) פועלות באופן מיטבי. המעבר לעבודה מרחוק בהיקף כזה מעלה את רמת הסיכון, ולכן גם את רמת המוכנות."

"לצד זאת, יש גם מגזרים שלא יכולים להרשות לעצמם לעבור לעבודה מהבית", מסביר ליטבק. "בראשם עומדים מפעלי תעשייה ביטחונית ומפעלי מזון, שנחשבים תשתית קריטית לתפקוד המדינה. העובדים במפעלי הייצור האלה מוגדרים כעובדים חיוניים - והם ממשיכים להגיע לעבודה למרות המצב. ברוב האתרים הללו קיימת תשתית מיגון מתקדמת: המבנים עצמם תוכננו כך שיוכלו לאפשר עבודה רציפה גם תחת איום טילים, ולרבים מהם יש נגישות מיידית למרחבים מוגנים."

ואולם, במציאות שבה להמון אנשים אין בכלל נגישות למרחב מוגן, יש מי שיעדיפו לעשות את המאמץ ולהגיע למשרד, ואף להישאר בו שעות נוספות, גם כשאינם מחוייבים לכך. אחרים יהיו עסוקים בשמירה על יקיריהם ויעדרו באופן ממושך. מעסיקים בשלב הזה יאלצו להסתגל.

בתוך כל זה, ליטבק מציין שאסור לשכוח את המגזר הסיעודי - מטפלים ומטפלות שממשיכים להעניק טיפול לאזרחים ותיקים, חולים ונכים, גם כשבחוץ יש אזעקות וטילים. "אלה אנשים שעושים שליחות של ממש, לעיתים תוך סיכון אישי לא מבוטל. גם הם מוגדרים עובדים חיוניים, ואנחנו רואים מחויבות יוצאת דופן מצד העובדים בתחום - מתוך הבנה שאותם מטופלים פשוט לא יכולים להסתדר לבד."

גלעד אילון, מנכ"ל אתר הדרושים Jobnet: "שוק העבודה בישראל כבר עבר מספר סבבים של התאמה למצבי חירום - מקורונה, דרך חרבות ברזל ועד למלחמה הנוכחית ובכל פעם מחדש הוכיח גמישות ועמידות. גם הפעם, נראה חברות רבות ממשיכות לגייס, במיוחד בתחומים שבהם יש מחסור מתמשך בכוח אדם איכותי."

אילון מציין כי בעידן של חוסר ודאות, גמישות היא שם המשחק - הן מצד המועמדים שמבקשים לעבוד מהבית או בהיברידי, והן מצד המעסיקים שנדרשים להמשיך לגייס תוך שמירה על רציפות עסקית.

משכך, הוא צופה כי חברות ימשיכו לגייס עובדים גם בתקופה זו. "נכון להיום, עם רמות האבטלה הנמוכות בשוק ולאור תחזיות הביקוש הקיימות, לא צפויה עצירה בגיוסים. גם אם תהיה האטה זמנית של ימים בודדים, היא לא תתפתח לשינוי מגמה, אלא אם הסבב הנוכחי יגלוש למלחמה ארוכה שתשפיע על כלל המשק".

עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד AYR - עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות': "המעסיקים מתמודדים כבר חודשים עם מציאות בלתי שגרתית שמחייבת גמישות יוצאת דופן. גיוסי מילואים בהיקפים חסרי תקדים, ירידה בפעילות במשק, חוסר ודאות ביטחונית והיעדר מסגרות חינוכיות - כל אלה יוצרים עומס כבד על מקומות העבודה, בעיקר על עסקים קטנים ובינוניים".

עם זאת, היא בוחרת לסיים בנימה אופטימית: "המשק הישראלי עוד זוכר היטב את ההתמודדות בתקופת הקורונה, שחיזקה את הכלים של מעסיקים להתמודדות עם משברים מתמשכים, ואת היכולת של המשק והעובדים לשמור על תפקוד בשעת חירום, עובדות המעידות על הרוח והחוסן של החברה הישראלית".