המשק נפתח, הילדים בבית: הזכויות של העובדים - ומה אסור למעסיקים לדרוש

לאחר שינוי הנחיות פיקוד העורף והחזרה ההדרגתית לפעילות במשק, מקומות עבודה רבים רשאים לפתוח מחדש, כל עוד קיים בהם מרחב מוגן תקני ותוך עמידה בהגבלות ההתקהלות.

אלא שבמקביל, מסגרות החינוך עדיין אינן פועלות במלואן. עבור עובדים רבים, ובעיקר הורים לילדים צעירים, מדובר במציאות כמעט בלתי אפשרית: מצד אחד העבודה חוזרת לשגרה, ומצד שני הילדים עדיין בבית.

כדי לעשות מעט סדר בתוך התקופה המבלבלת הזו, הכנו מדריך קצר לעובדים ולמעסיקים שנכתב בסיועה של עו"ד מיכל לביא ממחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', שמסבירה מה מותר, מה אסור, ומה חשוב לדעת בתקופת הביניים הנוכחית.

לדברי לביא, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר לפטר עובד שנעדר מעבודתו משום שנאלץ להישאר בבית ולהשגיח על ילדיו בעקבות סגירת מוסד חינוכי. ההגנה חלה כאשר מדובר בילד עד גיל 14, או בילד עם מוגבלות עד גיל 21.

היא תקפה כאשר הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, כאשר מדובר בהורה עצמאי, או כאשר בן או בת הזוג אינם יכולים להשגיח על הילד. עם זאת, ההגנה לא תחול אם במקום העבודה קיים סידור נאות להשגחה על הילדים.

לדברי לביא, גם כאשר קיימת אי-ודאות משפטית, מומלץ למעסיקים לנהוג בתום לב וברגישות כלפי העובדים.

נכון לעכשיו, עדיין לא נקבע הסדר ממשלתי שמסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרים מהעבודה בשל המצב הביטחוני או בשל סגירת מוסדות החינוך.

במצב כזה, אם לעובד קיימת יתרת ימי חופשה, ניתן בהסכמת המעסיק לנצל אותם בתקופה זו. עם זאת, לביא מדגישה כי אם בעתיד ייקבע מנגנון פיצוי לעובדים שנעדרו בתקופה זו, אין ודאות שהוא יחול גם על מי שכבר ניצלו ימי חופשה.

הנחיות פיקוד העורף אינן קובעות הוראות מיוחדות שנוגעות למרחק בין מקום מגוריו של העובד למקום העבודה. לכן, עצם המרחק אינו מהווה עילה אוטומטית להימנע מהגעה לעבודה.

עם זאת, לביא ממליצה לבחון כל מקרה לגופו ולשקול אפשרות של עבודה מרחוק, במיוחד במקרים שבהם הדבר אפשרי מבחינה תפעולית.

לפי הנחיות פיקוד העורף המעודכנות (נכון ל-5 במרץ 2026 בשעה 12:00), ניתן לקיים פעילות במקום עבודה רק אם קיימת אפשרות להגיע למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתרעה שנקבע לאותו אזור.

משמעות הדבר היא שבמקום עבודה שבו אין מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן הנדרש - לא ניתן להפעיל פעילות. ההנחיות הנוכחיות תקפות עד 7 במרץ בשעה 20:00, אך עשויות להשתנות בהתאם להתפתחויות.

עבודה מהבית אינה נחשבת לזכות חוקית של העובד. לכן, מעסיק רשאי לדרוש מהעובדים להגיע למקום העבודה, כל עוד הדבר תואם את הנחיות פיקוד העורף.

עם זאת, כאשר עבודה מרחוק אפשרית, במיוחד אם היא נהוגה גם בימי שגרה, מומלץ לשקול אותה כחלק מחובת תום הלב ביחסי עבודה.

לביא מדגישה כי במקרה של עובדים חיוניים המועסקים במפעל חיוני, סירוב להתייצב לעבודה עלול להיחשב אף לעבירה פלילית.

כאשר אין הנחיה רשמית שמונעת הגעה לעבודה, היעדרות של עובד עלולה להיחשב כהיעדרות שאינה מוצדקת - ולכן גם לא תזכה אותו בשכר.

עם זאת, לביא ממליצה למעסיקים לבחון כל מקרה באופן פרטני ולשקול פתרונות חלופיים, כמו עבודה מהבית או יציאה לחופשה, כדי לצמצם את הפגיעה בעובד.

נכון לעכשיו, לא נקבעו הסדרים מיוחדים הנוגעים להוצאה לחל"ת במסגרת מבצע "שאגת הארי". לכן, הוצאת עובדים לחל"ת מתאפשרת רק לפי הכללים הרגילים ובכפוף להסכמת העובד.

בנוסף, אין ודאות שעובד שיוצא לחל"ת בתקופה זו יהיה זכאי לדמי אבטלה.

כאשר הנחיות פיקוד העורף אינן מאפשרות פעילות מלאה במקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה יזומה.

עם זאת, יש לכך מגבלות: חופשה יזומה קצרה משבעה ימי עבודה יכולה להינתן באופן מיידי, אך חופשה ארוכה יותר מחייבת הודעה מוקדמת של 14 ימים.

בכל מקרה, ניתן להוציא עובד לחופשה רק אם עומדת לרשותו יתרת ימי חופשה מספקת. יצירת יתרת חופשה שלילית מחייבת הסכמה והסדרה מול העובד מראש.

לסיכום, תקופת הביניים שבה המשק חוזר לפעילות אך מסגרות החינוך עדיין אינן פועלות במלואן יוצרת לא מעט חוסר ודאות עבור עובדים ומעסיקים. מצד אחד, החוק מעניק הגנות מסוימות לעובדים, במיוחד להורים לילדים צעירים, אך מצד שני לא בכל מצב קיימת זכאות אוטומטית לשכר או להיעדרות.

במציאות הזו, שבה ההנחיות עשויות להשתנות במהירות, ההמלצה המרכזית היא לפעול בשיקול דעת, בתום לב ובגמישות ככל האפשר, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, ולבחון כל מקרה לגופו בהתאם להנחיות ולדין.

"שעת חירום מציבה אתגרים מורכבים בפני עובדים ומעסיקים כאחד. ההתמודדות עמם מחייבת היכרות עם הכללים וההוראות המשתנים, לצד ניהול שקול ואחראי של יחסי העבודה. זאת, תוך הקפדה על חובת תום הלב ובחינה מתמדת של הנסיבות המשתנות", מסכמת עו"ד לביא.