גיוס עובדים תחת אש: למה דווקא עכשיו אסור להוריד הילוך

אנחנו נמצאים בתקופה ביטחונית מורכבת, אבל לא חסרת תקדים. המעורבות הבינלאומית רחבה יותר והמהלך נראה ממוקד יחסית, ולכן לצד הדריכות הטבעית - אין סיבה להיכנס לפאניקה או לעצור את המערכת.

גם השווקים מאותתים זאת. הבורסה מגיבה הבוקר (ב') בעליות חדות ובאווירה אופטימית יחסית, מה שמעיד על אמון של המשקיעים ביכולת של הכלכלה הישראלית לנהל את האירוע ולהמשיך קדימה. שוק ההון, שמגיב במהירות לכל התרחשות, משדר יציבות - וזה אינדיקטור חשוב לא פחות מהכותרות.

הסיבה לאופטימיות הזו: המשק הישראלי כבר למד להתמודד עם מצבי חירום. הקורונה וסבבים ביטחוניים קודמים דחפו ארגונים לבנות תשתיות גמישות ורציפות תפקודית אמיתית. עבודה מרחוק איננה פתרון מאולתר אלא שגרת חירום מוכרת, ומערכות ארגוניות יודעות לעבור למתכונת מותאמת כמעט מיידית.

כפי שמתבקש, כבר בימים הקרובים נראה מעבר רחב לעבודה היברידית או מלאה מהבית בענפים שאינם מחייבים נוכחות פיזית. הכלים קיימים. עם זאת, האתגר האמיתי הוא ניהולי - לשמור על פריון, על מחויבות ועל קצב קבלת החלטות גם כשהמציאות משתנה מדי יום.

נכון לעכשיו, לא נראית עצירה גורפת בגיוסים. שיעורי האבטלה נותרים נמוכים והביקוש לעובדים איכותיים, בעיקר בתחומים שבהם קיים מחסור מתמשך בכוח אדם מקצועי, לא נעלם. ייתכנו האטות נקודתיות, דחייה של ראיונות או בחינה מחודשת של תקנים, אבל לא מדובר בשינוי כיוון דרמטי, אלא אם ניכנס לתרחיש ממושך שישפיע על כלל המשק.

במקביל, צריך להיות כנים: תקופת חירום פוגעת בפריון. עובדים מגויסים למילואים, עומס רגשי וזהירות בהשקעות משפיעים על הקצב, וענפים שאינם חיוניים עלולים לחוות תנודתיות גבוהה יותר.

דווקא עכשיו גמישות היא לא בונוס - היא כלי ניהולי בסיסי. ארגונים נדרשים להתאים מודלי עבודה, לשמור על תקשורת פתוחה וברורה, ולייצר תחושת יציבות גם כשהמציאות משתנה. גם מחפשי העבודה לא צריכים להיכנס למצב המתנה. תהליכי גיוס ממשיכים להתקיים, אולי בקצב מדוד יותר, אבל השוק לא סגור - הוא פשוט מתנהל בזהירות.

בתקופה כזו נדרשת גם רגישות ואחריות ניהולית אמיתית. עובדים מתמודדים עם עומס רגשי, חוסר ודאות משפחתי ולעיתים גם עם שירות מילואים ממושך של בני זוג או בני משפחה. האחריות של הנהלות היא לא רק לשמור על רציפות עסקית, אלא גם לגלות הכלה, גמישות והתחשבות. התאמות בשעות עבודה, שיח פתוח, זמינות מנהלים ותמיכה אמיתית אינם "רכות ניהולית" - הם תנאי לשימור מחויבות, אמון וחוסן ארגוני בתקופה מורכבת.

אחרי קרוב ל-200 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר, ברור לי עד כמה הזירה האזרחית והזירה הביטחונית אינן נפרדות, והאחריות להגן על המדינה אינה מסתיימת במדים. בסופו של דבר, חוסן ביטחוני וחוסן כלכלי קשורים זה בזה. אי אפשר להילחם בחזית אחת ולהשבית את השנייה. המשק הישראלי כבר הוכיח שהוא יודע לפעול גם בתנאים מורכבים. אי-ודאות תישאר, חלק מהחלטות יידחו והפריון ייפגע זמנית, אבל עצירה מוחלטת איננה אסטרטגיה. ניהול אחראי, גיוס מדוד וגמישות תפעולית הם הדרך לעבור את התקופה הזו ולהיות מוכנים ליום שאחרי.

כותב המאמר הוא גלעד אילון, מנכ"ל אתר הדרושים Jobnet מקבוצת וואלה.