בהייטק מדברים על קיצוצים, התייעלות וגלי פיטורים. בארגונים החברתיים התמונה כמעט הפוכה. בזמן שחברות כמו אמזון וסיילספורס מצמצמות משרות על רקע חדירת הבינה המלאכותית, בעמותות אותה טכנולוגיה בדיוק מייצרת תפקידים חדשים - ומשחררת את האנשים מהעומס האדמיניסטרטיבי חזרה לליבת העשייה החברתית.
לפי נתונים בינלאומיים, כ-40% מהארגונים במגזר השלישי מתקשים לגייס לתפקידי ליבה מקצועיים, יותר משליש חסרים אנשי תפעול ואדמיניסטרציה, וכמעט מחצית מדווחים שהתקנים הריקים כבר פוגעים ישירות ביכולת לתת שירות. השכר מוגבל, השחיקה גבוהה, ושימור עובדים מיומנים הופך למשימה מורכבת מאי פעם. בפועל, מנהלי תוכניות מוצאים את עצמם מגייסים משאבים, מטפלים בפניות ומנהלים מטה - במקום להוביל אימפקט חברתי.
"הפער הזה יוצר מצב אבסורדי", אומרת מאשה דשקוב, מייסדת ומנכ"לית משותפת של 'יש עם מה', המפתחת מודלים תפעוליים לעמותות בשיטות חדשניות. "ככל שהצורך החברתי בשטח גדל, הארגון הופך כבד יותר תפעולית. האנרגיה הניהולית נשרפת על הישרדות בסיסית במקום על עשייה".
לדבריה, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את העובדים, אלא מאפשרת לארגונים קטנים לפעול בהיקפים של ארגונים גדולים. "המטרה היא לא לחסוך בכוח אדם", היא מדגישה, "אלא להחזיר לעובדים את הזכות לעסוק במפגש האנושי שלשמו הם הגיעו".
חמשת התפקידים החדשים שה-AI יוצר בעמותות
1. מוביל/ת הטמעת AI
פונקציה שמרכזת אחריות על השימוש בטכנולוגיה. ממפה היכן הזמן מתבזבז, בוחרת מקרי שימוש רלוונטיים ומלווה צוותים בשינוי הרגלי עבודה. במקום יוזמות פרטיות ואילתורים, מדיניות ברורה וכיוון אסטרטגי.
2. בונה אוטומציות
מחבר/ת בין מערכות שלא "דיברו" זו עם זו: מטפסים למיילים, ממיילים ל-CRM ומשם לאקסלים. המידע זורם אוטומטית, הטעויות מצטמצמות, והעובדים מפסיקים להיות מתווכים בין תוכנות וחוזרים לעבוד עם אנשים.
3. מנהל/ת ידע ופרומפטים
יוצר/ת תבניות אחידות לדוחות ולישיבות, מגדיר/ה שפה ארגונית ומבקר/ת איכות של תוצרים מבוססי AI. הידע כבר לא נשאר אצל אדם אחד, אלא הופך לנכס ארגוני מצטבר.
4. Fundraising Operations מבוסס AI
תפקיד שמייעל את תהליכי גיוס המשאבים: ניתוח דרישות של קרנות, הפקת טיוטות לבקשות מענק והתאמת מסרים במהירות. "זה לא מחליף את מנהל גיוס המשאבים", אומרת דשקוב, "זה מכפיל את היכולת שלו".
5. אחראי/ת פרטיות ונתונים
כאשר עובדים עם מידע רגיש, אי אפשר להשאיר את ההחלטות לכל משתמש. הפונקציה הזו מגדירה גבולות ברורים, מפקחת על שימוש נכון בכלים ומאפשרת חדשנות בלי לפגוע באמון הציבור.
גם התורמים משנים את הכללים
השינוי אינו מגיע רק מתוך הארגונים עצמם. גופי מימון ופילנתרופיה דורשים כיום שקיפות, מדידה ויעילות תפעולית גבוהה יותר. היכולת להציג נתונים בזמן אמת ולהראות שמקסימום משאבים מגיעים לשטח - הפכה לסטנדרט חדש.
"התורמים מחפשים לראות אפקטיביות תפעולית", מסבירה דשקוב. "AI מאפשר להוכיח שהארגון משקיע מינימום זמן בבירוקרטיה ומקסימום זמן באימפקט חברתי. זו כבר לא תוספת, זו ציפייה בסיסית".
האתגר, לדבריה, אינו רק בהגדרת התפקידים החדשים אלא בהכשרת הצוותים ובבניית תרבות ארגונית שמעודדת אוריינות דיגיטלית. ככל שהכלים הופכים נגישים יותר, גם עמותות קטנות, שלא נהנות מתקציבי עתק, יכולות לגשר על פערים טכנולוגיים של שנים בתוך חודשים.
בסופו של דבר, היתרון התחרותי במגזר החברתי עובר למי שמצליח לבנות מערכת חכמה שמחזקת את ההון האנושי שבה. ארגונים שיטמיעו את הפונקציות החדשות יוכלו לגדול בלי להגדיל את כוח האדם בצורה ליניארית. מי שלא - עלולים להישאר מאחור.
"השאלה היא לא אם לאמץ AI", מסכמת דשקוב, "אלא איך לארגן אותו כך שישרת את האנשים ולא יחליף אותם".