ערכים זה לא בונוס: כך נראית קריירה עם השפעה

יזמות חברתית כבר לא נתפסת כתחום נישתי, אלא כאחת האפשרויות שעומדות בפני דור, שלא מוכן להפריד בין עבודה, זהות אישית ואחריות חברתית.

דור ה-Z שנכנס לשוק העבודה מביא תפיסה שונה של הצלחה. אם בעבר קריירה נבנתה סביב שכר, ביטחון תעסוקתי או יוקרה מקצועית, הרי שהיום יותר צעירים רוצים לדעת שהעבודה שלהם יוצרת השפעה של ממש על החברה (Society), הסביבה או הקהילה. לא רק "לעשות טוב", אלא להבין שיש קשר ישיר בין המאמץ היומיומי שלנו לבין שינוי אמיתי.

שושי בר אלי ומאשה דשקוב מעמותת "יש עם מה", עמותה חברתית שמטרתה ליצור שינוי במגזר החברתי על ידי חיבור משאבים, ידע וארגונים שונים מסבירות מה צריך כדי להיות יזם חברתי.

מחקר של Deloitte מ-2025 מראה שדור ה-Z מייחס חשיבות דומה לאיזון בין עבודה לחיים, תחושת משמעות ורווחה נפשית, כמו להתקדמות מקצועית או לתפקיד בכיר. הדו"ח מצביע על כך שרבים מהם מחפשים עבודה שתואמת את הערכים האישיים שלהם, ודורשים ממעסיקים שקיפות, אחריות וערכים שמתורגמים למעשים. בתוך ההקשר הזה, לא מפתיע שסטודנטים באוניברסיטת ייל בארה"ב ציינו לאחרונה את שבוע ההשפעה החברתית סביב השאלה: איזה שינוי אני רוצה להוביל דרך הקריירה שלי?

אבל השאלה המשמעותית יותר אינה רק איפה לעבוד - אלא איך? איך יודעים האם מתאים לך להיות שכיר במקום שעושה טוב או יזם חברתי בעצמך?

יזמות חברתית מתמודדת עם סוג אחר של סיכון. בעוד שיזמות עסקית מזהה צורך בשוק, נותנת לו מענה ושואפת לייצר רווח, הרי שביזמות חברתית ה"מוצר" הוא פתרון לבעיה מערכתית, וההצלחה אינה נמדדת בכסף אלא בעומק השינוי החיובי. ביזמות חברתית הסיכון הוא גם רגשי. פועלים בתוך מערכות ומציאויות מורכבות, ומבקשים לתת מענה לצרכים מרובים ואף סותרים, שאין להם פתרון פשוט או מהיר.

מחקר שפורסם ב־ PLOS ONE ב-2024 מצא כי יזמים הפועלים למען מטרות חברתיות מדורגים גבוה יותר במדדים כמו יצירתיות, תחושת עצמאות ונכונות לקחת סיכונים. אך חשוב להבין: אלה לא סיכונים "זוהרים". מדובר ביכולת לפעול לאורך זמן בתוך אי ודאות, בלי לדעת אם ומתי יגיעו תוצאות ברורות.

בעולם הסטארטאפים, לעיתים רעיון אחד מוצלח יכול לייצר אימפקט כלכלי משמעותי ומספק. ביזמות חברתית, המציאות מורכבת הרבה יותר. אין גורם אחד, אין פתרון אחד, ואין קו פעולה ליניארי שמתאים תמיד לכולם. נדרשת חשיבה מערכתית: הבנה של ריבוי שחקנים, אינטרסים, קצבים שונים וצרכים סותרים. זו עבודה של בניית תהליכים, אפילו קטנים, חיבורים, מערכות תמיכה וקשרים אישיים, שמחזיקים לאורך זמן.

גם מדידת ההצלחה נראית אחרת. בעולם העסקי בוחנים את שורת הרווח. בעולם החברתי, המדידה מורכבת בהרבה: האם ילדים במצוקה קיבלו סיוע רגשי, האם משפחות יצאו ממעגל העוני, האם נוצר שינוי מדיניות. לשם כך נעשה שימוש בכלים כמו , Social Return on Investment - SROI מדדי תוצאה "רכים". מי שבוחר במסלול הזה צריך להכין עצמו לכך שלא תמיד רואים הצלחה מיד, ולא תמיד אפשר לכמת אותה במספרים ברורים.

גם גיוס המשאבים נראה אחרת. יזם חברתי פועל לרוב עם שילוב של מענקים, תרומות, מתנדבים ושותפויות, ולעיתים כמעט בלי תקציב. הגיוס כאן אינו מבוסס על הבטחת רווח עתידי כלכלי, אלא על יכולת לרתום אנשים, לבנות אמון וליצור מחויבות, ולהשיג רווחים אחרים. בשביל זה נדרשות מיומנות ניהוליות עמוקות וגמישות, שהן תולדה של לימוד נמשך, התנסות אישית, מנטורינג, ושיתוף פעולה.

אחת התכונות המרכזיות שנדרשות במסלול הזה היא אמפתיה. לא כסיסמה, אלא כיכולת מקצועית, שניתן ליישם ולשכלל לאורך זמן. היכולת להבין מצבים אנושיים מורכבים, לזהות גבולות, ולפעול ברגישות, אך מבלי לוותר על אחריות, קבלת החלטות והובלה. בעידן של בינה מלאכותית, מיומנות אנושית זו היא כלי עבודה ברמה האסטרטגית.

בעולם שבו יציבות וודאות הן מצרך נדיר, חשוב לומר בפה מלא: זו לא בחירה שמתאימה לכולם. אבל למי שהיא כן מתאימה, הדבקות במסלול החברתי מצריכה הרבה יותר מאידיאליזם תאורטי. , היא דורשת עבודה פנימית ולמידה נמשכת, אחריות ויכולת להתפתח בתוך מציאות מורכבת.

הבחירה ביזמות חברתית כמסלול קריירה אינה ויתור על מקצועיות, אלא מסלול שמחייב רמה גבוהה במיוחד של בגרות, עומק והבנה עצמית. זהו מסלול שמפגיש אותנו עם חוסר ודאות, מגבלות ושחיקה, אך גם עם אפשרות אמיתית להשפיע, לבנות שינוי נמשך, לשאוב סיפוק בלתי רגיל ולהעצים את תחושת השייכות שלנו לקהילה ואף לדורות הבאים.