הביקוש למטפלי בריאות הנפש מזנק - כך תבנו קריירה משמעותית בתחום

מאז ה-7 באוקטובר מתמודדת החברה הישראלית עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה. מעבר להשלכות הכלכליות, הביטחוניות והבינלאומיות של המלחמה, היא יצרה טראומה קולקטיבית מתמשכת שמימדיה עדיין לא ברורים ושממנה סובלים לא רק הנפגעים הישירים של אירועי אותו יום, אלא גם החיילים והמילואימניקים ובני משפחותיהם, תושבי עוטף עזה והצפון, וכלל החברה שנמצאת בתגובה כרונית של סטרס.

"אי אפשר לדבר על פוסט-טראומה, כי הטראומה עדיין לא הסתיימה. רק כשהמלחמה תסתיים יתחילו להתברר ההשפעות האמיתיות שלה", מסביר ד"ר גבי פרנק, ראש התוכנית לתואר שני בטיפול במוסיקה בקריה האקדמית אונו.

דו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול הנפשי בנפגעי 7 באוקטובר, שפורסם בפברואר 2025, תיאר קריסה של מערכות בריאות הנפש. 38% מהציבור דיווחו על מצוקה נפשית ברמה בינונית או חמורה, אולם בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול לפחות מאחוז אחד (0.6%) מאוכלוסיית ישראל.

גם נתונים שהציג בספטמבר האחרון מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות מציגים תמונת מצב דומה, לפיה המחסור במטפלים בתחום בריאות הנפש החריף באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה. בעוד מאות אלפי ישראלים חווים תסמיני חרדה, סטרס או דחק פוסט־טראומטי, מערך בריאות הנפש בישראל רחוק מלעמוד בביקוש. המתנה לטיפול עלולה להימשך חודשים ארוכים, מה שמעלה צורך דחוף בהכשרת מטפלים ומטפלות המתמחים במתן סיוע לאנשים, ילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים - מכל המגזרים.

כדי לעמוד בביקוש הנוכחי והעתידי, מוסדות אקדמיים, דוגמת הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת חיפה ועוד, מרחיבים תכניות תואר שני, וארגוני בריאות קהילתיים מחפשים אנשי מקצוע שיוכלו להציע מענים מותאמים הניתנים במבנים פרטניים, קבוצתיים וקהילתיים, תוך שימוש בכלים הייחודיים של עולם הטיפול באומנות ומוסיקה.

הקריירה בתחום משלבת הכשרה קלינית, עבודה בשטח עם אוכלוסיות פגיעות והזדמנות לפתח שיטות התערבות חדשניות - יתרון גם למצטרפים חדשים למקצוע.

טיפול באמנות ובמוסיקה הוא מקצוע טיפולי-קליני לתואר שני, הנלמד במוסדות המוכרים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. הלימודים מיועדים לבעלי תואר ראשון במקצוע טיפולי או באמנות רלוונטית, וכן לבעלי תארים אחרים שהשלימו קורסי יסוד בטיפול ובאומנויות. ההכשרה נמשכת כשנתיים ועוד שנה של התמחות מעשית מתקדמת. רק בוגרי תוכניות הכשרה המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה רשאים לעסוק בתחום.

בוגרי התוכניות המוכרות משתלבים במערכת הציבורית - במשרדי החינוך, הבריאות והביטחון - וכן בעמותות, ארגונים וקליניקות פרטיות. הם מסייעים לילדים, מבוגרים וקשישים בהתמודדות עם קשיים רגשיים, נפשיים ותפקודיים.

בדומה לשאר מקצועות הבריאות, השכר בתחום נקבע בהתאם לוותק, המומחיות והיקף המשרה. זה לא סוד שמערכת בריאות הנפש, כמו כל המערכות הממשלתיות, מתמודדת בשנתיים האחרונות עם אתגר תקציבי יוצא דופן במורכבותו. בעוד הביקוש לשירותי בריאות הנפש בעליה משמעותית, התקציב הציבורי המוקצה להם נותר נמוך מהנדרש. אנשי טיפול רבים בוחרים לעבוד במתכונת פרטית, שאינה נשענת על תקציבים ציבוריים, מה שגם מאפשר להם לגבות שכר גבוה יותר בעבור עבודתם, במסגרת השוק החופשי.

"אנשים שחוו טראומה לא תמיד יכולים לדבר על מה שקרה - לא כי הם לא רוצים, אלא כי המוח פשוט לא מאפשר את זה", מסבירה ד"ר נטע רם-ולסוב, מרצה לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות בקריה האקדמית אונו, מטפלת באמנות המתמחה בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, ומי שמטפלת באנשים ששרדו את אירועי ה-7 באוקטובר 2023.

"הזיכרונות הטראומטיים נשמרים במוח לעיתים בצורה גולמית, לא מילולית, עמוק במערכת הרגשית. טיפול באמנות פונה בדיוק לשם - למקומות הלא מילוליים, ומאפשר לאדם לבטא את מה שהוא מרגיש דרך מגע עם חומרי יצירה, דרך התנועה שבפעולת היצירה, דרך התבוננות משותפת עם המטפל בתוצר האמנותי ושיח עם על המשמעות האישית של היצירה עבור המטופל.

תהליך ודיאלוג כזה במסגרת קשר טיפולי מפעיל אזורים במוח שאחראים על עיבוד רגשי, ויסות עצמי ודמיון, ובכך מאפשר יצירה של חיבורים חדשים בין אזורים במוח שהייתה ביניהם פחות תקשורת בזמן הטראומה. בדרך הזו המטופל יכול לארגן מחדש את החוויה, את הסיפור של הטראומה, לתת לה משמעות, ולהחזיר לעצמו תחושת שליטה. זה מה שהופך את הטיפול באמנות לכל כך ייחודי במצבי טראומה".

תחום נוסף הוא טיפול במוסיקה, התופס מקום משמעותי בעבודה טיפולית עם ההשלכות הנפשיות והתפקודיות שהותירו אירועי טרור, מלחמות ומצבי חירום. ד"ר גבי פרנק, ראש התוכנית לתואר שני בטיפול במוסיקה בקריה האקדמית אונו, מסביר כי "המוסיקה מאפשרת גישה ישירה לעולם הרגשי, עוקפת את המחסומים המילוליים ומסייעת בוויסות מערכת העצבים, בהפחתת עוררות יתר ובחיבור מחדש למשאבים פנימיים, ובאופן זה משמשת קו ראשון בטיפול נפשי באנשים המתמודדים עם תסמיני חרדה, מסייעת בעיבוד זיכרונות טראומטיים ומקדמת החזרת תחושת שליטה וביטחון אישי".

ייחודיותו של טיפול במוסיקה בטראומה ובלחץ נפשי טמונה בכך שהוא מאפשר לאדם לחוות, לבטא ולעבד חוויות קשות באמצעים לא-מילוליים, במרחב יצירתי, בטוח ובלתי שיפוטי. ד"ר פרנק מדגיש כי "החוויה המוסיקלית מאפשרת נוכחות בו-זמנית של כאב ושל ריפוי: היא מציפה רגשות מודחקים אך גם מספקת נחמה וחיבור. בכך, המוסיקה תורמת לא רק להפחתת תסמינים אלא גם לבניית חוסן נפשי, כלומר היכולת של הפרט והקהילה להתאושש מאירועים טראומטיים ולחזור לתפקוד".

לדבריו, "מעבר להיבט האישי, טיפול במוסיקה מחזק תחושת שייכות ומשמעות, כאשר התהליך מתרחש בקבוצה או בקהילה. השירה המשותפת, התיפוף או האלתור הקבוצתי יוצרים תחושת חיבור ושותפות, מחזקים מערכות יחסים ומקדמים תחושת תמיכה הדדית".

כך, במציאות מורכבת ורוויית מתחים בישראל, טיפול במוסיקה מתגלה לא רק כמרחב טיפולי אלא גם כגשר לשיקום אישי וקהילתי, וכאמצעי לחיזוק הבריאות הנפשית והחוסן החברתי.

המלחמה חשפה את השבר בבריאות הנפש בישראל אך גם פתחה פתח להתחדשות. לאור הצרכים הייחודיים שנולדו בעקבות האתגרים חסרי התקדים בתחום בריאות הנפש, ניכר כי החברה הישראלית מתמודדת עם מציאות שלא הכירה בעבר.

לנוכח המצב הנוכחי בישראל והשלכותיו הלא ידועות על העתיד, וכשהטראומה נוכחת בכל שכבות החברה, עולה ביתר שאת הצורך בהכשרה מקצועית וממוקדת טראומה של מטפלים המסוגלים להעניק מענה מותאם ומבוסס ידע, מתוך הבנה מעמיקה של מצבי טראומה, אובדן ולחץ מתמשך. גישות טיפוליות המגייסות את כוחם של יצירה, תנועה וצלילים, מהוות מקור סיוע רב עוצמה לריפוי אישי וקולקטיבי.