חשבתם שחברות בעבודה היא בונוס נחמד? תחשבו שוב. מחקרים עדכניים מראים כי לקשרים חברתיים במקום העבודה יש השפעה ישירה ומשמעותית על התפוקה, המוטיבציה ואפילו על הביטחון הפסיכולוגי של העובדים.
על פי סקר של מכון גאלופ, עובדים שיש להם "חבר טוב בעבודה" מדווחים על רמת מעורבות גבוהה פי 7 מאלו שאין להם, מעורבות גבוהה זו מתבטאת לא רק בשביעות רצון גדולה יותר מהעבודה, אלא גם בפרודוקטיביות משופרת, יצירתיות, ורצון גדול יותר להישאר בחברה.
מערכות מתקדמות, כמו זו של חברת סוציומטריקס, שצמחה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), מראות כי ניתן למדוד את ההשפעה של אינטראקציות חברתיות במשרד. מחקר של החברה מצא ששינויים פשוטים כמו הגדלת שולחנות האוכל או יציאה להפסקות משותפות העלו את הפרודוקטיביות בעד 20% והורידו את רמת הלחץ בקרב העובדים.
מחקר של חברת HP שפורסם ב-2023 מצא ש-83% מהעובדים מוכנים לוותר על חלק מהשכר שלהם (11%) כדי לעבוד במקום עם מעורבות עובדים גבוהה וקשרים חברתיים חזקים.
ממצאים אלו מדגישים את החשיבות הגבוהה של קשרים חברתיים עבור עובדים, ואת השפעתם על המוטיבציה והמחויבות שלהם לארגון. הם מוכיחים כי חברויות בעבודה הן כבר לא רק עניין אישי, אלא גורם מרכזי להצלחה ארגונית.
חבר מביא חבר - התוצאות מדברות בעד עצמן
תמיר רחמים, Product Marketing Manager, מנהל שיווק מוצר בפייבר, ועידן יולש, Software Engineer, מפתחת בחברה, הם דוגמה מצוינת לכך. השניים הכירו ב-8200 והחברות שנבנתה שם נשמרה לאורך השנים, עד שעידן הצטרפה לחברה בעקבות תמיר.
"כשסיימתי את התואר, שמעתי על תוכנית ההכשרה למתכנתים ומתכנתות (bootcamp) שנפתחה בפייבר. לעבוד עם תמיר ולראות אותו כל בוקר היה נשמע כמו חלום, אז פניתי אליו כדי שיגיש את קורות החיים שלי", היא מספרת.
תמיר מוסיף: "שמרנו על קשר מפעם לפעם אבל זה התעצם עוד יותר כשהתחלנו לעבוד יחד. כשעידן אמרה שהיא מחפשת עבודה, היה לי ברור שהיא תשתלב הכי טוב שאפשר בפייבר".
החברות העמוקה בין תמיר ועידן תורמת לא רק להנאה האישית אלא גם לביצועים המקצועיים. שניהם מעידים על היתרונות של עבודה משותפת. "זה ממש ממש כיף שיש חבר קרוב בעבודה, אנחנו עושים צחוקים, מלרלרים ונעזרים אחד בשניה גם ברמה המקצועית. תמיר הכי תותח, בביזנס ובבין אישי, וכיף לי שיש לי כתף תומכת ואוזן קשבת במקום העבודה", היא מפרגנת.
תמיר מוסיף: "עידן היא המפלט הכי טוב שיש, להיות כל כך קרוב למישהי שמכירה אותי תקופה ארוכה. זה מרגיש בבית". יחד עם זאת, הם מודעים גם לאתגרים. תמיר מציין: "הזמנים שבהם כל אחד עסוק משתנים. הרבה פעמים העבודה השיווקית מתחילה כשהעבודה המוצרית מסתיימת, ואז הרגעים שבהם שנינו באמת פנויים הם בדיוק הפוכים. בכל מקרה, אנחנו לא נותנים לזה אף פעם להשפיע על החברות, ואם אין זמן לקפה בעבודה - יש זמן לדרינק אחרי העבודה".
"כשעובדים עם הבסטי, הגבול בין עבודה לחברות לפעמים מטשטש - שיחות על פרויקטים גולשות לארוחת ערב, ובדיחות פרטיות מתערבבות בשיחות עבודה. כל מפגש במסדרון הוא הזדמנות לפטפט, אבל זה חלק מהקסם", מסכמת עידן.
מבית הספר היסודי ועד קריירה משותפת
הילה מראד, Workplace Specialist במאנדיי, דבי גנדלמן, Tactical Buyer - Procurement, וברק בן שמעון, Senior Software Engineer - Mansion, הם לא סתם קולגות. הם חברי ילדות מחולון, שהכירו עוד בתיכון ובתנועת הצופים, ונשארו בקשר הדוק עד היום.
עם הזמן, גם הקריירות שלהם הצטלבו. השלישייה, שזכתה לכינוי "הנמרים", מספרת על חברות שמגשימה חלום: לשלב בין חיים אישיים לעבודה, לבלות יחד ביום-יום ולהיות עוגן זה לזו.
ברק הצטרף ראשון למאנדיי, והתעקש שגם הילה תצטרף. "בהתחלה היססתי, אבל הוא לא ויתר וסיפר לי הרבה על החברה, ואי אפשר היה שלא להשתכנע", היא אומרת.
"דבי, שראתה שאני וברק עובדים יחד ומאוד מרוצים, הציבה לעצמה מטרה להיות גם היא עובדת מאנדיי, וזמן קצר אחר כך היא אכן הצטרפה לחברה. אנחנו חלק מחבורה גדולה יותר אז אפשר להגיד שהיום כשליש מהחבורה שלנו כבר עובדים יחד, ואנחנו לא מתכוונים לעצור כאן, החלום שלנו הוא שכל החבורה בסופו של דבר תהיה חלק מהחברה הזאת."
דבי והילה עובדות באותה קומה, ויש ביניהן חיבור יומיומי הדוק. "האחת נותנת גב לשניה ומספיק מבט אחד כדי שכל אחת מאיתנו תבין מה עובר על השניה ותתפנה עבורה", אומרת דבי. "מעבר לזה, אנחנו מקדישות את ימי חמישי לרוב לארוחת בוקר משותפת וצחוקים עם ברק והצוות שלו, הזדמנות שאנחנו מנצלות כדי לגלות את כל הסודות עליו".
"לדעת שאנחנו יחד נותן תחושת ביטחון ונינוחות. כקבוצה גם יותר קל להתחבר ליתר העובדים בחברה. ובאירועי חברה זו בכלל הזדמנות לחגוג כאילו היינו שוב בתיכון", מוסיפה דבי.
"אם יש חיסרון אחד שאני יכולה לחשוב עליו", מסכמת הילה, "הוא כשדבי לא מגיעה ליום העבודה. בגלל שאנחנו עובדות באותה הקומה אז זה מורגש יותר מאשר ימים שברק לא מגיע, אבל ככלל הימים שכולנו נמצאים ביחד הם ללא ספק הטובים ביותר".
לצמוח ביחד לתוך הארגון
ניב קדוש מחיפה ומונאל ברדה מקרית שמונה הכירו לראשונה לפני כ-9 שנים במסגרת העבודה שלהן בתור מנהלות סניפים במקדונלד'ס. "מהרגע שהכרנו, נוצר בינינו חיבור מיידי. היינו נפגשות גם אחרי שעות העבודה, משוחחות בלי הפסקה ומתקשרות זו לזו כדי להתייעץ ולסייע מקצועית. זה קירב אותנו מאוד," מספרת ניב.
"התקדמנו לתפקידי סופרווייזריות כמעט במקביל, ולהתייעץ אחת עם השנייה הרגיש בדיוק כמו להתייעץ עם אחות. הרגשנו בנוח לדבר על כל דבר ולא התביישנו לשאול אחת השנייה איך להתנהל מול עובדים, דילמות נקודתיות, עניינים טכניים, שיטות עבודה וכלים טכנולוגיים חדשים. זה לא תמיד קל לשאול כל שאלה, אבל בינינו לא היו מחסומים. זה תרם המון למקצועיות שלנו והעניק לנו 'נחיתה רכה' בתפקיד החדש, עם התחושה שאנחנו לא לבד."
מונאל: "חברות בעבודה, בעיניי, היא משהו שתורם המון. זה מחזק את הביטחון העצמי, עוזר בקבלת החלטות ומוביל לשיפור מתמיד של מיומנויות, בטח כשאנחנו באותו תפקיד. מעבר לכיף שיש חברים טובים בעבודה, הקשר בינינו התהדק עם הזמן וגילינו שאנחנו דומות גם בפן האישי, עם תחומי עניין משותפים מחוץ לעבודה. החברות באה לידי ביטוי גם בתקופת המלחמה, כשניב הציעה לי ולמשפחתי, שהתפנינו מהבית בקריית שמונה, להתארח אצלהם עד שהמצב יירגע".
"החסרון היחיד הוא עבור המנהלים שלנו, כי החברות שלנו העמיקה כל כך, עד שאנחנו יוצאות לחופשות יחד" ניב מסכמת בהומור.
כשהחברות גולשת אל מחוץ למשרד
לינוי רון, מנהלת בק אופיס, דרך ארץ מקבוצת דרייב, וליז סחייק, מנהלת הדרכה וידע במערך השירות של דרך ארץ מקבוצת דרייב, הכירו לפני 6 שנים כשעבדו כמנהלות צוות בקבוצה.
לינוי מספרת על החברות שנוצרה: "בהתחלה אני עבדתי בשירות הלקוחות הפרונטלי במוקד וליז עבדה במוקד הטלפוני, כמנהלת צוות. כאשר קודמתי לתפקיד מנהלת צוות, ליז קיבלה אותי מאד יפה ודאגה לי לכל הציוד, הכירה לי את כולם ולימדה אותי כל מה שצריך לדעת", מספרת לינוי.
"בהמשך, גיליתי שהיא גרה לידי באותה השכונה ושיש לנו ילדים באותו הגיל. התחלנו לצאת לבילויים משותפים, לשתף בחיים האישיים ולעזור אחת לשניה. אחר כך התחלנו להיפגש גם עם המשפחות. כשהייתי בחופשה היא היתה מגבה את הצוות שלי. כשטסתי לחול, ליז לקחה את התינוקת שלי כל בוקר לגן ואני הייתי לוקחת את הקטנה שלה ועוזרת לה כשהיא הייתה צריכה. כשהייתי בהריון היא היתה מכינה לי אוכל ודואגת לי."
"כשליז בעבודה יש לי תמיד אוזן קשבת ותמיכה בעת הצורך. אנחנו קבוע שותות יחד קפה בבוקר, כמובן ארוחות צהריים משותפות וגם אחר הצהריים כשמסתדר. לשאר העובדים זה ברור שליז ולינוי תמיד ביחד".
ליז מוסיפה: "לא האמנתי שבמקום עבודה אמצא אחות לחיים. לינוי קוראת אותי גם בלי לדבר אם אני שמחה, לחוצה או עצבנית. אני יודעת שיש לי על מי לסמוך אם אני צריכה עזרה גם בעבודה וגם בחיים בכלל.
בעולם שבו הבדידות הפכה למגפה שקטה, ובפרט בעולם העבודה התובעני, שבו לא פעם שולטים כוחניות, פוליטיקה ואינטרסים, חברות אמיתית היא לא דבר מובן מאליו. יש בה ערך עצום: לדעת שיש לך על מי לסמוך, מי שיקשיב, ייתן כתף ויזכיר לך שאתה לא לבד. לא מדובר בבונוס נחמד, אלא בגורם קריטי להצלחה ארגונית. חברויות מעלות לנו את הביטחון, את שביעות הרצון, את הפרודוקטיביות, את היצירתיות ואת תחושת הנאמנות.
תמיר ועידן מספרים איך החברות ביניהם הפכה את העבודה לנעימה ויעילה יותר; הילה, דבי וברק מוכיחים שחברי ילדות יכולים לשלב קריירה וחיים אישיים; ולינוי וליז, לצד ניב ומונאל, מראות איך החברות מספקת ביטחון ותמיכה מקצועית שמקצרת משמעותית את עקומת הלמידה.
כל המקרים הללו מוכיחים כי ההשקעה בפעילויות גיבוש, נופשי חברה, מעורבות קהילתית וגיוסי "חבר מביא חבר" היא לא רק משהו שנראה טוב על הנייר, אלא אסטרטגיה חכמה לשימור עובדים, הגברת מוטיבציה ושיפור ביצועים לאורך זמן.