זה התחיל בשיחה עם מועמד מבריק לניהול פרויקט גדול באזור המרכז. הוא עבר את שלבי המיון הטכני בהצלחה מרשימה, ואז שאל שאלה אחת פשוטה: "אני מבקש לדעת, מתי בדיוק אני מסיים כל יום?". באותו רגע התהפכו היוצרות. לא אנחנו ראיינו אותו אלא הוא ראיין אותנו. אולי זה נשמע כמו מקרה חריג, אבל למעשה מדובר בביטוי מדויק לתופעה רחבה שמשנה את פני שוק העבודה בענף הבנייה.
דור ה-Z מציב גבולות לענף הבניה
זה לא סוד שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז תחילת המלחמה, ענף הבנייה בישראל סובל ממחסור חמור בכח אדם. הפועלים הפלסטינים שנעלמו, יחד עם העובדים ההודים והסרי לנקים שהגיעו ללא הכשרה מספקת, יצרו פקק תנועה גדול בכל הקשור לבניית דירות חדשות ומסירת פרויקטים. הישראלים לא ממהרים (בלשון המעטה) להיכנס לענף שדורש עבודה פיזית מרובה ושעות קשות ולעיתים בגובה רב, ופתרון לא נראה באופק.
המשבר לא פסח גם על הדרג הגבוה יותר בענף הבניה שאולי מכל תחום אחר, חווה בשנת 2025 מהפכה שקטה אך רבת עוצמה. מה שפעם היה נורמה - עבודה מסביב לשעון, ימי שישי, לילות ונסיעות ארוכות - הפך לדבר שנדחה על הסף על ידי עובדים ומנהלים צעירים. דור חדש של אנשי מקצוע מציב גבולות ברורים. הם שואלים שאלות על שעות העבודה, על חיי משפחה, על גמישות ועל איזון. עבורם, שכר גבוה הוא תנאי הכרחי, אך לא בלעדי.
המחסור שמייקר כל טעות
המהפכה הזו משנה לא רק את מערכת הציפיות אלא גם את התוצאות בשטח. במקביל לדרישות החדשות מצד העובדים, קיים מחסור חריף באנשי מקצוע מוסמכים: מהנדסים, הנדסאים, מנהלי עבודה ואנשי ביצוע. הביקוש גובר, ההיצע מצטמצם והלחץ גובר. התוצאה: פשרות באיכות, שגיאות יקרות, עיכובים בפרויקטים ועלויות חריגות.
לא רק לגייס עובדים אלא להצמיח כשרונות
הפתרון אינו טמון רק בגיוס חיצוני, אלא בהשקעה פנימית. חברות צריכות לאמץ גישה פרואקטיבית ולבנות מנגנוני הכשרה פנים ארגוניים. כמו שסטף וורטהיימר הקים בית ספר לחרטים כדי לספק מענה לצורכי כוח האדם של ישקר, כך גם חברות בנייה צריכות לייצר תשתיות הכשרה משלהן. לא לחכות שיגיע עובד מוכן אלא ליצור אותו בעצמן.
כבר היום רואים ניצנים של הצלחה. חברות שבונות תוכניות הכשרה מצליחות לגייס עובדים עם פוטנציאל, להכשיר אותם תוך כדי עבודה, ולבנות אצלם מחויבות ארגונית עמוקה. העובדים נשארים, צומחים ותורמים. לעומת זאת, חברות נטולות מערכי הכשרה נותרות חשופות בעתות משבר ואין להן מענה מידי כשצצה תקלה או אירוע בלתי צפוי.
התפקיד של המדינה: לתגמל את מי שמכשיר
גם למדינה יש תפקיד חשוב. עליה לעודד מערכות הכשרה פנים ארגוניות, להעניק תמריצים למעסיקים המכשירים עובדים חסרי ניסיון ולסלול מסלולי התקדמות מקצועיים שיגדילו את האטרקטיביות של הענף. רק בשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי נוכל להבטיח מענה בר קיימא לאתגרי הענף.
המציאות החדשה מחייבת שינוי חשיבה כולל: לא רק לגייס, אלא להצמיח. לא רק להגיב, אלא להיערך. לא רק לשרוד את המשבר הבא אלא למנוע אותו מראש. חברות שיפעלו כך יזכו ביתרון משמעותי בשוק תחרותי ודינמי.
בשוק של 2025, עובד טוב הוא לא רק זה שמוכן לעבוד קשה אלא זה שמרגיש שיש לו גם חיים מעבר לאתר הבנייה. מי שיידע לבנות תרבות שמכבדת את האדם יבנה לא רק פרויקטים טובים יותר, אלא גם עתיד טוב יותר לענף כולו.
אבי פדרמן הוא יועץ עסקי בכיר לחברות נדל"ן