השקעתם בהון אנושי? זה הסיכון הקריטי שאתם חייבים להיערך אליו

מלחמת הכישרונות ההולכת ומחריפה בין שתיים מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, Meta ו-OpenAI, ממחישה בבירור כמה כוח האדם הוא מרכיב קריטי בהצלחתן של חברות.

בניסיון לכפות על כניסתה המאוחרת יחסית למירוץ הבינה המלאכותית, הכריז מנכ"ל מטא מארק צוקרברג על מבצע גיוס אגרסיבי במיוחד. מטרתו הייתה להקים יחידת "בינת על" חדשה, שתכיל את הכשרונות הגדולים בתחום, והוא עשה זאת על ידי פיתוי מהנדסים וחוקרים בכירים ממתחרותיה, ובראשן OpenAI, באמצעות הצעות שכר אסטרונומיות חסרות תקדים של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים.

המהלך יצר תגובה מיידית מצד מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, שעל אף ששמר על טון רגוע בפומבי, הבהיר לעובדיו במסר פנימי ששלח לעובדי החברה כי "מיסיונרים ינצחו שכירי חרב". המאבק על הכישרונות היה כה אינטנסיבי, עד ש-OpenAI נאלצה להכריז על השבתה נדירה של שבוע, כדי לאפשר לעובדים "להיטען מחדש" ולמנוע ממטא ללחוץ עליהם לקבל החלטות מהירות.

סיפור זה ממחיש כיצד "סיכון האנשים" אינו רק עניין של עלויות, אלא נוגע בליבת האסטרטגיה העסקית, וכיצד תחרות על כישרונות יכולה להשפיע ישירות על פעילותן של החברות המובילות בעולם.

בעידן שבו העולם העסקי מרוכז בסיכוני סייבר, שיבושי שרשרת אספקה ומתחים גיאופוליטיים, נדמה שהמרכיב האנושי נדחק לשולי סדר העדיפויות. אלא שדו"ח ניהול הסיכונים הגלובלי של רשת BDO לשנת 2025 חושף תופעה הפוכה: סיכוני האנשים חוזרים - ובגדול - לפסגת רשימת הדאגות הארגוניות.
.
לפי הדו"ח, סיכון האנשים (People Risk) זינק השנה למקום השני בדירוג הסיכונים הגלובליים - קפיצה חדה אחרי כמה שנים שבהן נדחק לאחור בצל משברים אחרים. הנתונים מצביעים על פער חמור בין המודעות לאיום לבין מידת המוכנות הארגונית להתמודד איתו.

הסיבות לעלייה החדה בסיכון האנשים מגוונות - אך כולן משקפות שינוי עמוק בשוק העבודה:

• מלחמת כישרונות עולמית - הקושי בגיוס ושימור עובדים איכותיים, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה, הגיע לשיא חדש. ארגונים נאבקים למשוך את המוחות הנדירים שמניעים צמיחה וחדשנות.
• מהפכת ה-AI - הבינה המלאכותית לא רק מחליפה משימות - היא דורשת סט כישורים חדש לחלוטין, שמעטים מחזיקים בו. הארגונים צריכים להכשיר, להסב ולשדרג עובדים בקצב מהיר בהרבה מבעבר.
• אובדן ידע מוסדי - המעבר המואץ לטכנולוגיות חדשות מגביר את הסיכון לאובדן ידע וניסיון שנצברו לאורך עשורים - משאב קריטי שעלול להתפוגג בשקט.

הדו"ח מדגיש כי סיכון האנשים אינו סיכון משני אלא מקור לבעיות עמוקות המשפיעות ישירות על היכולת לצמוח:

• פגיעה בחדשנות - ללא עובדים מיומנים, ארגונים יתקשו לאמץ טכנולוגיות חדשות ולפתח מוצרים חדשים.
• חוסר חוסן תפעולי - חברות שחוות תחלופה גבוהה או חוסר מיומנות, מתקשות להגיב מהר למשברים ולשינויים בשוק.
• הגברת סיכוני סייבר ותפעול - עובדים לא מותאמים לעידן החדש עלולים להפוך בעצמם לגורם סיכון - מאי-ציות למדיניות אבטחת מידע ועד טעויות קריטיות בתפעול.
• הנתון המדאיג ביותר: חלק מהמנהלים רואים בהון האנושי בעיקר "עלות", ולא מנוף אסטרטגי. גישה זו מתעלמת מהעובדה שהצמיחה, היציבות והחדשנות נשענות על אותם אנשים בדיוק.

בעוד שהדיון על "סיכון האנשים" מתמקד לרוב במאבק על כישרונות ושימור כוח אדם איכותי, ישראל מתמודדת במקביל עם מציאות קשה לא פחות מהצד השני של המתרס - מחסור חמור בעובדי כפיים. אירועים ביטחוניים יצרו חוסר מיידי בכוח אדם חיוני בענפים כמו הבנייה, שנסמך במידה רבה על עובדים פלסטינים, וגרם לעצירת פרויקטים רבים בחברות הנדל"ן. התופעה ניכרת גם במחסור בזגגים, שנדרשו להחליף את אלפי הזכוכיות שהתנפצו במתקפה האיראנית.

מצבים אלו ממחישים כי האתגר האנושי אינו קונספט תיאורטי הנחבא במגדלי משרדים, אלא איום מוחשי על החוסן והיציבות של הכלכלה כולה. הם מהווים תזכורת לכך שבסופו של דבר, הנכס הגדול ביותר של כל מדינה וארגון הוא ההון האנושי, על כל גווניו, וכל פגיעה בו מהווה סיכון אסטרטגי ממדרגה ראשונה.

בסופו של יום, כמה שחברות ישקיעו במערכי שיווק, בתוכניות אסטרטגיות מבריקות ובמערכות ניהול מתקדמות, ההצלחה וההישרדות שלהן תלויות קודם כל בהשקעה מתמשכת בהון האנושי האיכותי והזמין ביותר.

הסיפור של חברת BASE44 שנמכרה לאחרונה ל-Wix ב-80 מיליון דולר הוא דוגמה למצב בו כישרון אנושי הופך למנוף אסטרטגי ששווה הון. כחלק מהעסקה, מאור שלמה, מפתח ישראלי מוכר בתחום הסטארט-אפים, שהקים את החברה, גוייס יחד עם הצוות שלו ל-Wix, שכן המטרה לא הייתה רק להשיג את הטכנולוגיה, אלא גם לגייס את מאור והצוות שלו.

במקום לנסות לפתח פתרונות דומים בעצמם (מהלך שהיה דורש השקעה עצומה של זמן, כסף וסיכון ניהולי), Wix זיהתה שמנוע הצמיחה האמיתי של BASE44 הוא מאור שלמה וצוותו. היא החליטה לרכוש את החברה כדי "להוציא מהלוח" מתחרה פוטנציאלי וחשוב מכך, כדי להטמיע את המומחיות והיכולות של הצוות בתוך הארגון שלה. הצעד הזה קיצר תהליכי פיתוח, הוסיף ל-Wix ידע קריטי וחיזק משמעותית את צוותי הפיתוח שלה.

האקזיט של BASE44 שווה ערך, אם כן, לדוגמה של מטא. אם במטא ראינו שחוסר כישרונות מהווה סיכון, הרי שברכישת BASE44 הצליחה חברת Wix לגייס כישרון ששווה ערך למוצר, ובכך הפכה את האיום האנושי להזדמנות צמיחה אסטרטגית. במקרה זה, Wix שילמה על הגאונות, על הניסיון ועל המנהיגות של מאור שלמה, והוכיחה כי בעולם הטכנולוגיה, לא רק הטכנולוגיה היא החשובה.

כדי להתמודד עם סיכון האנשים, נדרש שינוי תפיסתי עמוק ומעבר מניהול כוח אדם של "כיבוי שריפות" לאסטרטגיה כוללת, שרואה בעובדים מקור צמיחה:

• בניית אסטרטגיית טאלנט עתידית - לזהות כבר היום את הכישורים והתפקידים שהארגון יצטרך בעוד 5-10 שנים ולתכנן כיצד ניתן להשיגם.
• השקעה בהכשרה והסבה - לעבור מתוכניות חד-פעמיות למודל למידה רציפה, שמאפשר לעובדים להתאים את עצמם לעידן ה-AI ולשמור על רלוונטיות מקצועית.
• שימור ידע מוסדי - לפתח מתודולוגיות חכמות לתיעוד והנגשת ידע קריטי, ולא לסמוך רק על זיכרון קולקטיבי.
• תרבות ארגונית מסתגלת - לבנות סביבת עבודה המעודדת שיתוף, למידה וביטחון פסיכולוגי כבסיס להסתגלות מתמשכת.
• שילוב סיכוני אנוש בניהול סיכונים כולל - להפוך את סיכון האנשים לנושא אסטרטגי המנוהל ומנוטר בדרגים הגבוהים ביותר.

בדור של מהפכות טכנולוגיות ותהפוכות גלובליות, רק מי שישכיל להשקיע באנשים, ולא רק בטכנולוגיה, יבנה יתרון תחרותי אמיתי. לפיכך, ניהול סיכוני האנשים הוא כבר לא עניין למחלקת משאבי אנוש בלבד. הוא מגדיר אם ארגון יעמוד באתגרי המחר או יישאר מאחור.

תובנה חשובה העולה מניתוח הממצאים היא שבעידן שבו הבינה המלאכותית מאיימת להפוך כל נכס ותהליך לדיגיטלי ואוטומטי, מתגלה פרדוקס עוצמתי: האיום האנושי אינו רק קושי טכני של מציאת כישרונות, אלא הוכחה ניצחת לכך שהנכס המוחשי והקריטי ביותר של הארגון הוא דווקא ההון האנושי שלו.

הדבר ניכר במאבקים אסטרטגיים ורכישות שממקמות את האדם במרכז, כדוגמת המאבק על מוחות בין מטא ל- OpenAI, וכמו הרכישה האסטרטגית של BASE44 על ידי Wix. בזמן שאלגוריתמים פועלים על פי היגיון קר, היכולת האנושית לאמץ שינוי, לגלות יצירתיות, לשתף פעולה ולפעול מתוך חזון ואינטואיציה - היא הערך המוסף היחיד שאינו ניתן לאוטומציה.

לפיכך, 'סיכון האנשים' הוא לא רק מדד לבעיה, אלא קריאת השכמה למנהלים: הדרך היחידה להגן על הארגון בעידן של שיבוש מתמיד היא להפוך את המרכיב האנושי למרכז האסטרטגיה. כי ללא היכולת האנושית ללמוד, להסתגל ולחדש, הכלים המתקדמים ביותר הופכים במהרה לנכס מנוון וחסר ערך. בתקופה בה הטכנולוגיות והשווקים משתנים במהירות, כוח אדם איכותי הוא בסיס מחייב לכל ארגון. הארגונים שישכילו להבין זאת, הם אלו שיובילו את המרוץ ולא רק ירדפו אחריו.


רו"ח שרון ויטקובסקי טביב, שותפה, ראש אשכול ומנהלת חטיבת ממשל תאגידי ורגולציה, BDO