מנהלים, עובדים או רובוטים: הצוותים ההיברידיים שמעצבים את עתיד העבודה

"לא תאבדו את מקום העבודה שלכם לטובת בינה מלאכותית - אלא למישהו שיודע להשתמש בה טוב יותר מכם", כך הזהיר מנכ"ל NVIDIA, ג'נסן הואנג, באחד הראיונות הבולטים שלו לאחרונה, ברקע ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות AI והפיכתה של החברה שבראשה הוא עומד לראשונה בעולם עם שווי של 4 טריליון דולר.

הואנג, מהדוברים המרכזיים בזירה הטכנולוגית העולמית, מצייר תמונה ברורה: הבינה המלאכותית לא נועדה להחליף אותנו - אלא להפוך אותנו לטובים, מהירים וחכמים יותר. אבל מי שלא יאחז בה וילמד לרתום אותה לתחום עיסוקו - עלול למצוא את עצמו נשאר מאחור. העובדים של מחר, לטענתו, יהיו אלה שיידעו לשלב בין כישורים אנושיים להבנה טכנולוגית. לא בהכרח מי שיודעים הכי הרבה, אלא מי שיודעים איך לעבוד יחד עם AI.

מסקר שערכה השנה חברת המידע העסקי CofaceBdi נראה כי מהפכת הבינה המלאכותית חדרה עמוק לשוק העבודה הישראלי: קרוב לשליש מכלל העובדים במשק משתמשים כבר בכלי בינה מלאכותית במקום עבודתם, כאשר בהייטק וטכנולוגיה השיעור הגבוה ביותר של עובדים שמשתמשים בבינה מלאכותית - 61%. אחריו ענף הפרמצבטיקה עם 59% מהעובדים. בשאר הענפים, אפשר להגיד שהשימוש עדיין בשוליים. במסחר, 36% מהעובדים דיווחו כי הם עובדים עם כלי בינה מלאכותית, 28% בענפי התעשייה, ו־22% בלבד בענפי השירותים. דווקא בענף הפיננסים - שנחשב לחשוף ביותר להחלפת משימות בו על ידי בינה מלאכותית, גם לפי דו"ח בנק ישראל בנושא - רק 21% מהעובדים דיווחו שהם מסתייעים בכלי בינה מלאכותית ביומיום. במגזר הציבורי המצב הוא החמור ביותר, ורק 16% מהעובדים בו משתמשים בבינה מלאכותית בעבודה.

במבט לעתיד, על פי מחקר של חברת סיילספורס העוסק בעולם העבודה העתידי בשילוב AI, נמצא כי אימוץ סוכני AI בעולם העבודה צפוי לגדול ב-327% עד 2027. כמו כן, מנהלי משאבי אנוש מסכימים שכוח העבודה יורכב מבני אדם וסוכנים יחדיו בחמש השנים הקרובות; 89% מהם מאמינים שסוכני AI ועבודה דיגיטלית יאפשרו להם להקצות מחדש עובדים לתפקידים חדשים ורלוונטיים יותר. יתרה מכך, 81% מהם כבר מבצעים הכשרה מחדש (20%) או מתכננים להכשיר מחדש (61%) עובדים לתפקידים עם הזדמנויות עתידיות טובות יותר.

הדס אדמון, דירקטורית ניהול מוצר בסיילספורס ישראל מסבירה איך בפועל אפשר להפוך את הבינה המלאכותית לכלי משמעותי ואפקטיבי בעבודה: "סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר לאחרונה ש-GPT-5 עשוי להיות כבר חכם ממנו. זו לא סתם אמירה שיווקית, אלא אינדיקציה ברורה שהבינה המלאכותית נכנסת לשלב חדש ומורכב.

עכשיו, בזמן שכולם מדברים על AI, השאלה היא - האם אתם עדיין מתלבטים? האם זה רק כלי חמוד שיעזור לכם לכתוב מיילים יפים? העבודה לא נעלמת - היא משתנה. פתאום "להגדיל ראש" מקבל משמעות חדשה: לצאת מגבולות ההגדרה הקלאסית של התפקיד, לגעת בעולמות תוכן משיקים, ולשלב בין מיומנויות. מנהלת מוצר שמתחילה לכתוב קוד, מפתחת שמתעמקת בעיצוב חוויית משתמש - אלה כבר לא יוצאי דופן.

לפי מחקר גלובלי של סיילספורס, רק 15% מהארגונים משתמשים כיום בסוכני AI, אך המספר צפוי לזנק ל-64% תוך שנתיים בלבד. לא מדובר בהכרח בפיטורים המוניים, אלא בשינוי עומק - שבו עובדים משתפים פעולה עם AI כחלק בלתי נפרד מהעשייה היומיומית.

כדי להישאר רלוונטיים, לא מספיק להכיר כלים או לקרוא מה אחרים עושים - צריך להתנסות. המיומנות החשובה ביותר היא אוריינות AI: לדעת לנסח הוראות מדויקות, להבין תהליכים, ולבנות יחד עם המכונה תהליכי עבודה חכמים. ארגונים שיצרו מרחב ללמידה, ניסוי וטעייה, ויבנו תשתית אמיתית לשיתוף פעולה בין אדם לטכנולוגיה - הם אלה שיצליחו להוביל".

לדברי דניאלה רז-ויינרב, סמנכ''לית מידע ומנהלת המחלקה הכלכלית בחברת המידע העסקי CofaceBdi: "אנחנו נמצאים בתקופה של שפע בינתי, בעידן שבו מערכות בינה מלאכותית מסוגלות כבר לבצע משימות מורכבות וללמוד, בעידן שבו ארגונים ועובדים רבים חוששים שהבינה המלאכותית תחליף אותם או חלק מהיכולות שלהם".

לדבריה, "אחד האתגרים הכי גדולים של ארגונים כיום הוא איך לייעל את העבודה של הארגון ושל העובדים עצמם מול יכולות ה-AI ולהגדיל את האפקטיביות בצורה משמעותית, או כפי שהסביר הואנג - הם צריכים ללמוד להשתמש בכלים חכמים, להתאים את שיטות העבודה ולהתעדכן כל הזמן".

היא מוסיפה כי "לא תחרות בין אדם למכונה תקבע את עתיד הקריירה, אלא היכולת של העובד והארגון לעבוד חכם לצד הטכנולוגיה. בעתיד הקרוב מאוד, ובחלק מהארגונים זה כבר קיים, אנחנו נראה יותר ויותר צוותים היברידים של אנשים שעובדים יחד עם כלי בינה מלאכותית, ואין ספק שבשנים הקרובות נראה צוותים היברידיים המורכבים ממנהלים, עובדים ורובוטים. היום כל עובד.ת וכל מנהל.ת צריכים לשאול אילו כלי AI יכולים לשפר את העבודה שלהם".

גם פרופ' הדרה בר-מור, ראשת התוכנית לתואר שני בלימודי משפט במכללה האקדמית נתניה ועו"ד מאיר אסרף מהפקולטה למשפטים במכללה, אומרים כי ארגוני העובדים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בעידן זה, ועליהם לבצע רה-קונספטואליזציה של תפקידם ואסטרטגיות הפעולה שלהם:

"הצהרת הואנג אינה יוצאת דופן, היא מתארת את המציאות הקיימת. השינויים הללו אינם תחזית לעתיד אלא תיאור ההווה הקרוב שאותו אנו חווים בעוצמות משתנות. אכן, כל המשרות עומדות להשתנות וכבר עברו שינוי. אין מדובר בשינוי שנובע מ- Chatgpt אלא ממערכות אוטומציה, מהטמעת אלגוריתמים ומקישוריות בין תהליכי עבודה שבעבר היו נפרדים. להבדיל מהמהפכות התעשייתיות, נתוני הבנק העולמי מגלים כי בינה מלאכותית מגבירה את היצירתיות במשרות עתירות ידע, בעוד שהשפעתה על מקצועות פיזיים מוגבלת.

כך, בענף הפיננסים, ההשפעה משמעותית במיוחד, כאשר מרבית המטלות היומיומיות מועמדות להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בטווח הקצר והבינוני, תוך שינוי מהותי באופי העבודה ובדרישות התפקיד מהעובדים".

מאט הרמן, סמנכ"ל אופרציה בחברת אינקרדיבילד, מסביר כי לצד השימוש הנדרש, חשוב לעשות זאת נכון: "מצד אחד, יש כאן הזדמנות חסרת תקדים: כלים מבוססי AI מאפשרים להאיץ תהליכים, לחסוך זמן ולפשט משימות מורכבות. מצד שני, שימוש לא מדויק או מנותק מההקשר עלול לפגוע באיכות, לעכב תהליכים ולהקשות על שילוב הכלים בעבודה היומיומית.

עובדים נדרשים לאמץ כלים חדשים תוך כדי תנועה, לצד אתגרי אינטגרציה, מגבלות וכשלים. השימוש בכלים אלה מחייב הבנה עמוקה, לא רק טכנית, אלא גם תהליכית וארגונית: מהם הצרכים של הצוות? אילו סטנדרטים נדרשים? ואיך שומרים על איכות, יציבות ודיוק? מי שיידע לשלב בין הבנה אנושית ליכולות של AI- יבלוט.

המהפכה הזו לא נעצרת בתחום הפיתוח. היא נוגעת כמעט בכל תחום בארגון- כולל שיווק, אופרציה ושירות. ככל שהשימוש בכלים מבוססי AI מתרחב, נדרשת חשיבה מערכתית, לא רק טכנולוגית. לכן יש חשיבות בהקמת צוות ייעודי מתוך מטרה להטמיע את הכלים בתהליכים הפנימיים, לוודא שהשימוש בטכנולוגיה מייצר ערך, גם ללקוחות וגם בתוך הארגון, ולשפר קבלת החלטות, לדייק ביצועים ולחזק את איכות העבודה לאורך כל השרשרת. דווקא עכשיו, כשהטכנולוגיה נגישה מתמיד, זו הזדמנות לא רק להשתלב - אלא גם להשפיע ולעצב את הדרך קדימה".

מעין שחר, מנכ"לית UST Spark, טוענת מנגד, כי מנכ"ל אנבידיה צודק, אך לא לגמרי: "אם בעבר חידושים טכנולוגיים התרחשו במחזורים של 18 חודשים, היום השינויים קורים כל 90 יום. ברור שמי שיידע לרתום את הכלים החדשים יהיה בעמדת יתרון בשוק העבודה, ולכן חשוב שהארגונים ישקיעו בהכשרה מבוססת AI לכלל העובדים - לא רק למהנדסים, ולטפח תרבות של ניסוי, למידה ושיפור מתמיד.

עם זאת, רק טבעי שמי שמוביל את המהפכה ירצה לצייר אותה כהזדמנות נטו. המציאות מורכבת יותר: שוק העבודה עומד להשתנות - לא בעתיד הרחוק, אלא בטווח הקצר - וחלק מהמשרות יתכווצו או ייעלמו. כמו בתקופת האינטרנט בתחילת שנות ה-2000, תפקידים חדשים ייוולדו, אבל גם יהיו כאלה שיצטרכו להמציא את עצמם מחדש. מה שחשוב להבין זה ששפת הקוד החדשה היא אנגלית, והיכולת לשאול את השאלות הנכונות בשפה הזו - מול אדם או מכונה - הופכת יותר מתמיד למיומנות בסיסית. בקיצור, תושיבו את הילדים שלכם מול סרטים לא מדובבים ותתחילו לחסוך למורה פרטי".

לסיכום, המומחים מסכימים כי היכולת לרתום את הבינה המלאכותית היא המפתח להישרדות תעסוקתית ולהצלחה מקצועית בעשור הקרוב. לצד זאת, יש מי שמזכירים שהמציאות מורכבת יותר: חלק מהמשרות אכן יתכווצו או ייעלמו, ודווקא עובדים ומנהלים שלא יסתגלו - יישארו מאחור. כך או כך, המסר ברור: לא תחרות בין אדם למכונה תקבע את עתיד העבודה, אלא שיתוף הפעולה ביניהם. מי שילמד לדבר את השפה, לשאול את השאלות הנכונות ולבנות תהליכי עבודה חכמים עם AI - הוא זה שיישאר רלוונטי בעולם העבודה המשתנה.