בשבוע שעבר התקיימה זו השנה החמישית ועידת נצרת לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בחברה הערבית. באירוע, שיזם המוסד לבטיחות ולגהות, השתתפו מאות אנשי מקצוע, רופאים, נציגי מוסדות ממשלתיים ורשויות מקומיות, ארגונים רפואיים, חוקרים, מהנדסים, ממונים על הבטיחות ובעלי עניין בנושאי הבטיחות בעבודה.
הוועידה, בהובלת המוסד לבטיחות ולגהות ובשיתוף משרד העבודה, ובסיוע הביטוח לאומי, הציבה זרקור על אתגרי הבטיחות והבריאות התעסוקתית בחברה הערבית, תוך התמקדות במניעה, הכשרה, אכיפה ושיקום.
מהנתונים שהוצגו בוועידה עולה כי החברה הערבית ממשיכה להיות מיוצגת יתר על המידה בנתוני הפגיעות וההרוגים באתרי עבודה - בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה. מעל 45% מההרוגים בענף הבנייה בישראל הם מהחברה הערבית, בעוד שיעורם באוכלוסייה נמוך משמעותית. בנוסף, 27.4% מהגברים המוסלמים דיווחו על פציעה בתאונת עבודה - לעומת 12% בקרב גברים יהודים.
ד"ר סמי סעדי, מנהל מינהל צפון של המוסד לבטיחות ולגהות, אמר בדבריו: "מאחורי כל תאונה יש סיפור, ולעיתים קרובות זה אותו הסיפור. כדי לשבור את המעגל הזה נדרש שילוב כוחות בין הרשויות, המעסיקים, הקהילות והעובדים עצמם. בטיחות היא לא מותרות - היא זכותו בסיסית של כל עובד - לעבוד ולחזור למשפחתו בריא ושלם."
שליש מהעובדים המוסלמים מדווחים על שחיקה גבוהה מאוד, רבים סובלים מבעיות לב
במהלך הוועידה חשף מנכ"ל המוס"ל ד"ר מיקי וינקלר נתונים מתוך הסקר הארצי השנתי של המוס"ל מ־2024, בו 31.7% מהעובדים המוסלמים דיווחו על שחיקה גבוהה מאוד, לצד שיעורים גבוהים של כאבי שריר-שלד, קשיי נשימה, קשיי שינה ותחושות עוינות בסביבת העבודה. דגש מיוחד ניתן גם להיבטים מגדריים, עם נתונים שמעידים על סיכונים משמעותיים בקרב נשים מוסלמיות ונוצריות.
ד"ר פאדל בחוס, מנהל יחידת אי ספיקת לב בבית החולים האנגלי בנצרת, הציג את הקשר בין תנאי עבודה לבין התפתחות מחלות לב :"שעות עבודה ארוכות, עבודה במשמרות, רעש ממושך ולחץ תעסוקתי - כל אלו הם גורמי סיכון ידועים למחלות לב וכלי דם. מדובר בבעיה רפואית לכל דבר."
לדבריו, הרפואה התעסוקתית בישראל מפותחת יותר מרוב מדינות העולם, אך הפערים בין קבוצות האוכלוסייה עדיין חורצים גורלות בריאותיים.
12,000 דיווחים בשנה על ליקויי בטיחות
מוקד הדיווח הלאומי "קו החיים" חשף כי מאז תחילת 2025 התקבלו במוקד למעלה מ־12,000 דיווחים על ליקויי בטיחות, נתון שממחיש את השותפות בקרב הציבור הרחב והעובדים לסיוע ולשותפות במלחמה בתאונות העבודה.
ד"ר ח'לאילה מוסטפא, מומחה ברפואה פיזיקלית וסגן מנהל המחלקה לשיקום במרכז רפואי העמק דיווח כי 74.23% מהנפגעים המגיעים לבית החולים לאחר תאונת עבודה הם מהחברה הערבית, לעומת 23.77% מהחברה היהודית.
הגורמים השכיחים להתרחשות תאונת עבודה הם 34.54% דקירות וחתכים, 19.07% ממכות מחפצים ו- 18.04% מנפילות. בנתונים שהציג עולה תמונה קשה המצביעה שהמגיעים לבית חולים לאחר תאונות עבודה לא השתמשו בציוד מגן אישי, רק 5.16% מהנפגעים השתמשו בציוד מגן מתוכם 0.52% השתמשו בקסדה.
האחריות הפלילית מוטלת על המעסיקים
עו"ד שירה בס רוזן ממשרד פרופ' ביין ושות' הציגה הערכה וניהול סיכונים משפטיים בבטיחות, בהרצאתה הדגישה את סעיף 222 לפקודת הבטיחות, אחריות מנהל תאגיד או שותף, המטיל על המנהל את האחריות "כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה לפי פקודת הבטיחות"; בנוסף, ציינה עו"ד בס רוזן את סעיף 36(ה) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, שמטיל גם הוא את האחריות על המנהל הפעיל: "נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר-בני-אדם... יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל."
תאונות עולות למשק כ-18 מיליארד שקלים בשנה
ד"ר רמזי חלבי, ד"ר לכלכלה ויועץ כלכלי, הציג את השפעת סיכוני הבטיחות על כלכלת החברה הערבית, ועל סוגיות בהשקעות זרות ומקומיות. לדבריו, סיכוני בטיחות גבוהים, חשש לאלימות, נזק ואבטלה ירתיעו משקיעים פוטנציאליים. חלבי אף הציג כי הערכת הביטוח הלאומי היא שעלות הפציעות שנגרמות כתוצאה מתאונות עבודה היא בין 15 ל- 18 מיליארד שקלים.
נתון נוסף ומדאיג במיוחד שהביא חלבי קובע כי 50% מהפצועים קשה בתאונות עבודה הינם ערבים. "ריכוז גבוה של ערבים מועסק בעבודות מסוכנות, עם פחות נגישות לתנאי בטיחות ראויים, פחות כושר תעסוקתי ומוביליות" מסר חלבי. הוא קרא לתגמל עסקים שמקפידים על בטיחות ולייצר דירוג חיובי שיתמרץ שינוי מערכתי.
ד"ר תאופיק אגבאריה, ראש אגף תעסוקה ורווחה מהרשות לפיתוח כלכלי, ציין כי כ-23% מהגברים הערבים עובדים בענף הבניין. הוא הדגיש את חשיבות ההתאמה התרבותית והאזורית של פתרונות שיקום ותעסוקה.
המצב מאתגר - אבל יש פתרונות
בסיומה של הוועידה הושמעו קריאות להרחבת ההסברה והמחקר בחברה הערבית, הנגשת מידע לעובדים מהחברה הערבית וכן לעובדים זרים שאינם דוברי עברית, הגברת האכיפה, קידום שיקום תעסוקתי מותאם תרבותית, והגברת שיתופי הפעולה בין כלל הגורמים בשטח.
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות - ד"ר מיקי וינקלר, סיכם: "ועידת נצרת היא חלק מהאסטרטגיה במוס"ל לפעול בכל הכוח ולקדם את הבטיחות בחברה הערבית לשינוי תרבות העבודה ומניעת הפגיעות והתאונות בעבודה. אפס תאונות זו לא סיסמא, זה יעד בר השגה והוא אפשרי. אם כולם ירתמו ויפעלו יחד, נצליח להוביל את מדינת ישראל למדינה בטוחה בעבודה. המוס"ל ימשיך לפעול בכל הכוח ולהשקיע בסיוע למעסיקים באבחון סיכונים וחניכת מנהלים במזעור הסיכונים, בפעולות הסברה ובמחקר לקידום סביבת עבודה בטוחה, בריאה ומכבדת, לכלל המגזרים בישראל. הדרך עוד רבה וארוכה, אבל אנו מתחילים לראות את ניצני השינוי ".