משבר תעסוקה בהייטק: עובדי הליבה נפלטים מהמערכת

נתוני שירות התעסוקה לא משאירים מקום לספק: ב-2025 מספר דורשי העבודה בהייטק עמד על 14,961 לעומת 7,058 בינואר 2019 - יותר מהכפלה בפחות משש שנים.

העלייה אינה מקרית או זמנית; היא החלה כבר ב-2022, הרבה לפני "חרבות ברזל", נמשכה בהתמדה ובספטמבר 2023 כבר עמדה על 12,355 דורשי עבודה בהייטק. יתרה מזו, העלייה מתרכזת בעובדי ליבה של הענף - מפתחי תוכנה, מנתחי יישומים, אנשי רשתות ומסדי נתונים - ולא בג'וניורים או במשרות תמיכה.

הנתון המטריד ביותר? העלייה החדה ביותר במספר המפוטרים נרשמה דווקא בקרב בני 35-50, גיל שבו הניסיון בשיאו, אך גם הסיכון להיתקע מחוץ למעגל העבודה הולך וגדל.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "הנתונים מצביעים על אתגרים משמעותיים באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה הישראלית. אנו עדים לא רק לעלייה כמותית בדורשי העבודה בתחום, אלא על שינוי מגמה במאפייני מחפשי העבודה בענף. מדובר בגידול שיעור האבטלה בקרב עובדים מקצועיים ומנוסים מליבת התעשייה, המהווים נכס לאומי שיש לטפח ולשלב מחדש בתעסוקה. שירות התעסוקה פועל בימים אלה למיקוד משאבי ההשמה וההכשרה כדי לשפר את המענים, לענות על הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו ולהבטיח את המשך החדשנות הטכנולוגית הישראלית וצרכי המשק והכלכלה."

על פניו, אפשר היה להתנחם בעליית שכר ממוצעת של 39.3% בקרב דורשי העבודה מההייטק מאז 2022 - מ-15,057 ש"ח ל-20,870 ש"ח. אלא שדו"ח שירות התעסוקה מסביר: זו לא תוצאה של שיפור כלכלי, אלא של שינוי בהרכב מחוסרי העבודה. כיום, 40% מהם מרוויחים בין 25.6 ל-43.8 אלף ש"ח בחודש - פי 2.5 מאשר באוגוסט 2022.

מדובר בעובדים מיומנים, אך לא מהשכבה העליונה של השכר. המנהלים הבכירים ו"החזקים באמת" כנראה נשארו במערכת. השכבה שנפלטה היא זו האופיינית לאמצע הסולם - מי שמחזיקים את מערכות הענק של ענף ההייטק הישראלי. תוצאה עקיפה: גם שכרם של המועסקים שנשארו עלה, פשוט כי החלשים יצאו מהמשוואה.

מבט אזורי מחדד את התמונה: בתל אביב, שיעור דורשי העבודה מההייטק הגיע באפריל 2025 ל-23.5% מכלל דורשי העבודה (עם עוד 17.6% באזור המרכז) - עלייה של 212% בהשוואה לאפריל 2019. בצפון ובדרום, לשם השוואה, שיעורם עמד על כ-5% בלבד, עם עלייה מתונה יותר של כ-190%.

גם כאשר בוחנים לפי מגזרים, מתברר שהעלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב יהודים (חרדים ושאינם). בקרב ערבים, העלייה הייתה מתונה, ויש אף ירידה בשיעורם מתוך כלל מחוסרי העבודה מההייטק - תוצאה שמחזקת את חוסר הגיוון בענף.

ההנחה הרווחת גורסת שהג'וניורים הם הראשונים לעוף, אך הנתונים מצביעים אחרת. העלייה החדה ביותר במספר מחוסרי העבודה נרשמה דווקא בקרב בני 36-45. האם הצעירים פשוט לא נרשמים בשירות התעסוקה?
ייתכן מאוד. תקופת הזכאות הקצרה לאבטלה וחוסר ניסיון בהתנהלות בירוקרטית יוצרים עיוורון מדידתי - לא כי הם לא נפלטו, אלא כי הם לא מדווחים. מה שבטוח: המשבר לא פסח על דור הביניים, והוא מכה בו חזק.

ב-2022 היו 2 משרות פנויות על כל דורש עבודה בהייטק. באפריל 2025 היחס ירד ל-1.18 - כלומר, על כל 100 משרות פנויות התמודדו 118 דורשי עבודה. היום - היחס ירד ל-1.18. כלומר, התחרות קשה יותר, והסיכוי לחזור לעבודה - נמוך יותר.

הסיבה לכך כפולה: גם מספר דורשי העבודה עלה, וגם מספר המשרות ירד מאז שיא השוק. באפריל 2025 נרשמה התאוששות מסוימת, אך רחוקה מאוד מימי הזוהר. מי שלא מחזיק במיומנות מבוקשת במיוחד - נותר מאחור.

הנתונים שהוצגו בדו"ח הם קריאת השכמה. משבר ההייטק אינו גחמה רגעית של שוק חופשי, אלא עדות לתשישות מערכתית, לשינויי עומק ביחסי עבודה ולפערים מבניים שהלכו והתרחבו.

העובדים שנפלטים מההייטק כיום הם לא חסרי ניסיון ולא בלתי מקצועיים. להיפך: מדובר באנשים מיומנים, יציבים, עם ותק לא מבוטל. אלא שהמערכת, שמבקשת להישאר רזה ויעילה, מקריבה דווקא אותם - אלה שיקר מדי להשאיר. ואם זה המצב, ייתכן שהשיטה כולה בבעיה.