מחיר המלחמה: האם גיוון והכלה הפכו למותרות בהייטק?

בעשור האחרון, הפכו תכניות גיוון והכלה (Diversity, Equity, Inclusion או בקיצור DEI) למרכיב בלתי נפרד מהשיח הארגוני בתעשיית ההייטק העולמית והישראלית כאחד, סמל למחויבות לערכים ליברליים, פתיחות ושוויון. אך כעת, ברוח התקופה ובצל שינויים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, גם ערכים אלה מוצאים עצמם תחת מבחן. מה שבעבר היה must have עבור חברות רבות, הפך כיום למותרות, או לנושאים שמקודמים בפרופיל נמוך, במקרה הטוב.

כזכור, הנשיא טראמפ ובעקבותיו ענקיות הטכנולוגיה מטא, גוגל, אמאזון ומותגי ענק נוספים הכריזו בינואר האחרון שיבטלו את תכניות הגיוון בצורה רוחבית וגלובלית. למרות כל אלה והמציאות המורכבת בישראל של מלחמה מתמשכת וסבבי מילואים חוזרים, סטארטאפים רבים בוחרים דווקא להעמיק את מחויבותם לנושאי ההכלה, הנראות והגיוון, ולראות בהם מנוע צמיחה אמיתי, ולא רק קישוט תדמיתי.

"כחברה גלובלית שפועלת גם בארה"ב, אנחנו עוקבים מקרוב אחרי השינויים שעוברת התעשייה בתחום הגיוון, ההוגנות וההכלה (DEI). במבט רחב, אנחנו רואים האטה במאמצים לקידום גיוון והכלה, הן בזירה הבינלאומית והן כאן בישראל". מספרת אנה בלומנטל, סמנכ"לית פיתוח ארגוני ב-Minute Media.

"בארה"ב, הלחץ הציבורי והפוליטי הוביל חברות רבות להוריד פרופיל או להשהות יוזמות DEI גם סביב נושאים הקשורים לקהילה הגאה. גם בישראל אנחנו רואים האטה מסוימת, בחלקה ייתכן שבהשפעת המצב המתמשך של המלחמה. באופן טבעי, מרבית המשאבים מופנים לתמיכה נפשית, רווחה, וסיוע ללוחמים ומשפחותיהם. תעדוף משאבים זה מצביע גם על הרחבת ההגדרה של עבודת הגיוון והכלה והגמישות שלה להתאים לקונטקסט ולצרכים המקומיים השונים. כך למעשה הופכים הגיוון וההכלה למנוע השפעה ולתשתית ארגונית שמייצרת חוסן ויכולת עמידה לאורך זמן".

"לתעשיית ההייטק יש תפקיד משמעותי בעיצוב ערכים ונורמות בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל. כפי שהיא מהווה מנוע צמיחה כלכלי, היא יכולה גם להוביל שינוי חברתי" אומרת מאשה פופוב, מנהלת תחום Employee Experience ב-HoneyBook.

"גם בתקופות של חוסר ודאות בשוק, תכניות הגיוון וההכלה שלנו אינן יורדות מסדר היום. מגיוס והכשרה ועד מבנה ארגוני ושיטות עבודה".

מאשה מספרת כי גם השנה ציינה החברה את חודש הגאווה במגוון פעילויות. "כבר בשלבי התכנון היה לנו חשוב לבנות תכנית שתהיה רלוונטית גם לעובדים מהקהילה הגאה, שמהווים 10% מעובדי החברה, וגם לשאר העובדים והעובדות". המטרה, לדבריה, היא לייצר שיח אותנטי, חברי ומכיל סביב ערכים של שוויון וגיוון.

אנה מוסיפה ש"השקעה באחריות חברתית היא גם מנוע לצמיחה עסקית כי בסופו של דבר אנחנו מבלים את רוב שעות היום שלנו בעבודה. זוהי זירה מרכזית של קשרים, צמיחה, למידה, שייכות והתפתחות. הרצון שסביבת העבודה תהיה בטוחה, מאפשרת, אנושית ומכילה הוא לא רעיון רדיקלי. זה צורך אנושי בסיסי, שפונה אל המכנה המשותף של כולנו. ולכן השאלה היא לא רק אידיאולוגית אלא בעיקר מעשית".

"חודש הגאווה עבורי הוא הזדמנות נוספת ליצר מציאות שוויונית מגוונת ומכילה. הוא מפנה זרקור לאנשים, קהילות וסיפורים שלא תמיד מקבלים מקום בשגרה התאגידית" מספרת מירית דקטור, חברת הקהילה הגאה וסמנכ"לית חווית משתמש ועיצוב מוצר בחברת BigID.

"חשוב לומר ש'פינקוושינג' חד שנתי אינו מספיק. כדי שגאווה תהיה משמעותית, ערכיה צריכים להתקיים כל בשנה בפרקטיקות יומיומיות של גיוס, קידום, שפה ומדיניות בפועל. כשהיא מתניעה מהלכים ארוכי טווח היא מייצרת שינוי אמיתי ולפעמים אפילו מצילה חיים".

לנה ארונוב, מנהלת קבוצת מוצר בסטארטאפ DoorLoop אומרת ש"הובלת שינוי טכנולוגי צריכה ללכת יד ביד עם הובלת שינוי חברתי. החל מתהליכי גיוס, דרך קבלת החלטות, תקשורת פנימית, ועד לייצוג מגוון בצוותים ובשכבות ההנהלה. כל אלה משפיעים על התרבות הארגונית - ובסופו של דבר גם מעצבים את שוק העבודה בכלל".

"חודש הגאווה עבורי הוא תזכורת לכל מה שיש לי - ובעיקר למשפחה הגאה, המאושרת והאהובה שלי. זהו חודש של חגיגה של אהבה, של קבלה ושל גיוון, אבל גם הזדמנות לעצור ולהיזכר שהמאבק לשוויון עדיין רחוק מלהסתיים. דווקא עכשיו, על רקע העמקת השסעים בחברה הישראלית, חשוב להמשיך ולחזק את הערכים האלו, של הכלה, סובלנות ושוויון, ולהבטיח שהם לא יישארו בגדר הצהרות בלבד".

"ככל שהלחצים החברתיים והפוליטיים גוברים, אנחנו רואות ורואים כיצד מה שנתפס כ-'nice to have' - גיוון, הכלה, קבלה וחינוך לערכים - נדחק לעיתים לשוליים", אומרת מירית. "אבל דווקא בתקופות מאתגרות הערכים נמדדים. יש חברות שמבינות זאת לעומק, גם בישראל, וממשיכות להחזיק ולחזק קבוצות עובדים גאות, קמפיינים מבוססי זהות ומדיניות גיוס מגוונת. אבל נדרשת יותר מחויבות, בעיקר כשמדובר באוכלוסיות שהייצוג שלהן בשוק העבודה עדיין נמוך כמו הקהילה הטרנסית או אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגאוגרפית.

לסיכום אומרת מירית: "תעשיית ההייטק, במיוחד בתקופה הנוכחית, ובתוך המהפכה הטכנולוגית שאנחנו עוברים, מכתיבה שפה, כלים, תרבות, ולכן יש לה גם אחריות חברתית. הטכנולוגיה היא לא רק קוד. זו תעשייה שיש לה גם עמדת כוח משמעותית, כלכלית, תרבותית ופוליטית. עם הכוח מגיעה גם חובה ערכית להוביל שינוי, לשאול שאלות קשות, להציע מודלים אחרים למציאות אפשרית".