המשק מושבת - אבל העובדים לא זכאים לדמי אבטלה - ומה עם החל"ת?

הכרזת שר הביטחון על מצב חירום בעורף תקפה, נכון לעכשיו, עד לתאריך 30.6.2025, תקופה קצרה שאינה מאפשרת לעובדים במקומות עבודה שאינם נחשבים חיוניים או קיומיים להיות זכאים לדמי אבטלה. יחד עם זאת ברור שגם אם השבתת המשק תימשך שבועיים בלבד, לא ניתן יהיה להשאיר עובדים ללא תשלום תקופה כה ממושכת. באיזה שלב יתחילו המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת ומי יפצה את העובדים?

מבצע "עם כלביא" ובעקבותיו ההכרזה על מצב מיוחד בעורף הפתיעו עשרות אלפי עסקים ברחבי הארץ, שנאלצו להשבית באופן מלא או חלקי את פעילותם. עסקים אלו מתמודדים עם אתגר כלכלי קשה: העדר הכנסות, חוסר ודאות לגבי מועד חזרה לשכרה וצורך לשמר את מצבת כוח האדם בעסק. מכאן עולה שאלה מהותית: האם מעסיקים יוציאו עובדים לחל"ת - חופשה ללא תשלום - בדומה לתקופת הקורונה או מלחמת 'חרבות ברזל', והאם זהו פתרון כדאי?

לדברי הילה בר-אילן, עורכת דין במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', התשובה מורכבת. "בשלב ראשוני זה אין כל תועלת בהוצאת עובדים לחל"ת, כי לפי החוק רק חל"ת של 30 יום רצופים ומעלה תזכה את העובד בדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, ככל שהוא עומד בתנאים הנדרשים. מצב החירום שהוכרז הוא עד סוף חודש יוני - כלומר פחות מ-30 יום - ולכן גם אם יוציאו עובדים לחל"ת עכשיו, הם לא יהיו זכאים לדמי אבטלה כלל."

לדבריה, במצב החירום הנוכחי, רק מקומות עבודה המוגדרים לפי הדין כחיוניים או שמספקים שירותים קיומיים רשאים לפעול (כגון שירותי רפואה, אספקת מזון, מים, חשמל ועוד). "עסקים שיכולים לפעול בזמן חירום מוכרזים כמפעלים חיוניים. הם מחויבים לפעול ולרוב אף רשאים לדרוש מהעובדים שלהם להגיע לעבודה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לעומתם, ישנם עסקים שלא נופלים לקטגוריה זו, והם לא יכולים לפעול כלל: כמו מפעלי ייצור שונים, תיאטראות, בתי מלון ואזורים מסחריים, שפעילותם מוגבלת בהתאם להנחיות פיקוד העורף. שם, המעסיקים והעובדים יושבים בבית - אבל כל עוד אין מתווה שמורה אחרת, העובדים האלו אינם זכאים לשכר."

עו"ד בר-אילן מזכירה הסדרים שונים מתקופת הקורונה וממבצעים ביטחוניים קודמים: "בתקופת סגרי הקורונה נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות למשרד האוצר שחל על המגזר הציבורי. לפי ההסכם, המעסיקים הציבוריים שנכללו בהסכם שילמו לעובדים שכר עבור תקופת היעדרותם, על חשבון ימי החופשה שצברו העובדים, ורק לאחר מכן יצאו העובדים לחל"ת. במבצעים כמו צוק איתן נקבע הסדר לפיו מעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב המצב הבטחוני יכלו לקבל פיצויים מרשות המיסים. זה איזון מסוים - מצד אחד לעובד משולם שכר, ומצד שני המעסיק לא נושא לבדו בנטל."

אולם, טרם נקבעו הסדרי פיצוי דומים למצב הנוכחי. "לכן יש לשקול היטב את היתרונות והחסרונות טרם הוצאת עובדים לחל"ת ביוזמת המעסיק. הוצאת עובדים לחל"ת כעת עלולה להשאיר עובדים מול שוקת שבורה - לא רק שהם לא יהיו זכאים לקבלת דמי אבטלה, אלא שגם לא מובטח להם תשלום שכר מהמעסיק, וגם אין וודאות מתי יוכלו לחזור לעבוד."

מה לגבי עובדים שאינם מתייצבים לעבודה? עו"ד בר אילן מבהירה: "עובדים שלא מגיעים לעבודה - בין אם כי לא נקראו לעבוד במקומות עבודה שפעילותם הותרה, ובין אם כי מקום העבודה סגור - אינם זכאים לשכר. המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד על שבועיים שלמים בהם לא עבד, אלא אם מדובר בהיעדרות שמוסדרת בחוק, כמו למשל ימי חופשה בתשלום או עקב שירות מילואים."

התחזית? לדבריה, בשבוע הקרוב ככל הנראה יתחיל להירקם מתווה בין ההסתדרות למשרד האוצר שיכלול מנגנון פיצוי - מלא או חלקי - לעובדים במשק הפרטי והציבורי. קיים חשש שהמעמסה הכלכלית על כתפי המעסיקים תהיה משמעותית, אם מתווה כאמור יחייב תשלום שכר לעובדים בתקופת ההשבתה, כשאין ודאות לכך שיקבלו פיצוי מלא או חלקי בגין עלויות אלו.

בינתיים, ההמלצה הן למעסיקים והן לעובדים היא לא למהר להסכים על יציאה לחל"ת, אלא להמתין למתווה מוסדר. על פי עו"ד בר-אילן: "ההיסטוריה מראה שברגע שמוציאים עובדים לחל"ת אחוז הנשירה גבוה, כיוון שבינתיים עובדים יכולים למצוא עבודה אחרת או להתפטר. לכן זה צעד שכדאי לשקול בכובד ראש."

חשוב לציין שהמשבר הנוכחי מגיע אחרי תקופה מאתגרת במיוחד - סגרים ממושכים בתקופת הקורונה, ואובדן הכנסות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עסקים רבים כבר התמודדו עם גלי קריסה, ולכן החלת חובה לתשלום שכר נוסף בעבור תקופות השבתה - ללא מתן תמיכה ממשלתית - עלולה להחריף את הפגיעה במעסיקים, דבר שבסופו של יום עלול להזיק לציבור העובדים."