מכון ויצמן בראש, האוניברסיטה העברית מאכזבת - כך נראים המוסדות להשכלה הגבוהה בלינקדאין

הדירוג הוא המשך של דרוג החברות הציבוריות המובילות בלינקדאין שפורסם מוקדם יותר השנה והבחירה לבחון את האקדמיה בפלטפורמה זו אינה מקרית. הפלטפורמה המקצועית-עסקית מונה כיום מעל 2 מיליון משתמשים בישראל, מתוכם כ־28% בטווח הגילאים 18-29 - קהל היעד הישיר של מוסדות ההשכלה הגבוהה.

עבור מוסדות אקדמיים, מדובר לא רק בערוץ תקשורת, אלא בהזדמנות לבנות נוכחות חכמה מול קהלי יעד רלוונטיים, וכן להשפיע באופן ישיר על מספר הולך וגדל של ממשקים: גיוס סטודנטים ובוגרים, גיוס סגל, חיזוק שותפויות מחקר, מיתוג בינלאומי של המוסד, נראות בתעשייה ואפילו השפעה תקשורתית.

"בעולם שבו גבולות ההשפעה של מוסד אקדמי כבר לא נעצרים בקמפוס - נוכחות בלינקדאין היא דרך חיונית לבניית מוניטין, חשיפה להזדמנויות ושיח עם קהילות מקצועיות," אומר אביעד אורן, מנכ"ל 'המעבדה לייצור תוכן'. "ועדיין, יותר מדי מוסדות מתנהלים שם כאילו מדובר בפרופיל ויקיפדיה, וחבל. עליהם לדעת כי הזירה הזו לא מיועדת רק לתוכן שיווקי - אלא לתוכן אסטרטגי. המוסדות שמבינים את זה, משתמשים בלינקדאין לא רק כדי להציג, אלא כדי להשפיע. וההשפעה הזו מדידה."

58 מוסדות הלימוד המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה נבחנו במדדים כמותיים ואיכותיים. בראש הדירוג הכללי ניצב מכון ויצמן למדע עם ציון של 93.1, בזכות ניהול דיגיטלי מוקפד, קצב פרסומים גבוה, תכנים עשירים באנגלית ובעברית ושימוש מגוון בכלי הפלטפורמה.

אחריו אוניברסיטת בר-אילן (91.2) ואוניברסיטת רייכמן (90.2), עם פעילות עקבית, שפה תוכנית אחידה ושימוש נכון בדפי קריירה, ניוזלטרים ופרופילים משויכים.

עוד בולטים אוניברסיטת תל אביב והטכניון, ומבין המכללות הקריה האקדמית אונו והמכון הטכנולוגי חולון - כולם מפעילים עמודים עדכניים ומגוונים, ולחלקם אף מספר עמודים פעילים ומכווני קהלים.

בגזרת המאכזבות ניתן למצוא את האוניברסיטה העברית (79.7) ואוניברסיטת בן גוריון (76) - מוסדות עתירי הון ומשאבים הזוכים למעמד ציבורי עולמי, שאינם מקבלים ביטוי מספק בלינקדאין.

"הדירוגים הגבוהים משקפים לא רק נראות, אלא תכנון תוכן, חשיבה שיווקית ומחויבות לפעילות מקצועית לטווח ארוך," מוסיפה אפרת בן־נר, ראש תחום דיגיטל ב'מעבדה'. "במקרים רבים, הפעילות מתוחזקת כמעט יומיומית - בדיוק כמו שמתחזקים אתר או דוכן בתערוכה בינלאומית."

בעוד שבמגזר האוניברסיטאי נרשמה רמה אחידה יחסית של פעילות, במגזר המכללות האקדמיות התמונה מורכבת יותר. לצד המכללות המובילות - הקריה האקדמית אונו והמכון טכנולוגי חולון - בולטות מכללות נוספות כמו אפקה, רופין, מכללה אקדמית ר"ג והמכלל למנהל, שמציגות דפי לינקדאין פעילים, שוטפים ורלוונטיים. הן מאמצות שפה צעירה, חושבות על קהלים שונים, ולעיתים גם משקיעות בפרסום ממומן או באירועים מקוונים.

מנגד, ישנן מכללות שעדיין מקיימות פעילות מינימלית בלבד - ולעיתים משתמשות בפלטפורמה רק כמסגרת פורמלית, עם עמוד קפוא וחסר עדכונים. גם אז, לא תמיד מופיעים בו כל פרטי המוסד או קישור לפעילויות אקדמיות שוטפות.

לינקדאין היא כבר מזמן לא רק רשת לקשרים מקצועיים - אלא חלק בלתי נפרד מהמעבר של סטודנטים לעולם העבודה. מעבר להיותה פלטפורמה לחיבור מקצועי, היא הפכה לכלי מרכזי עבור מחפשי עבודה ובוגרי מוסדות להשכלה גבוהה.

המעמד של המוסד האקדמי והנראות של פרופיל הלינקדאין שלו הם בעלי השפעה ישירה על התפיסה הראשונית של מגייסים ומעסיקים. הפערים המשמעותיים בין מוסדות מביאים לכך שבוגרים של מוסדות פחות פעילים - ובפרט מכללות קטנות ולא מוכרות - עלולים להימצא בעמדת נחיתות תחרותית.

יותר ויותר מוסדות מבינים את זה ומציעים כיום קורסים והכשרות לשימוש בפלטפורמה כחלק מההכנה לתעסוקה: רייכמן והקריה האקדמית אונו משלבים את הנושא כחלק מתכנית הלימודים לתואר, בעוד מרבית האוניברסיטאות מציעות את ההכשרות במסגרת פעילות חוץ־אקדמית.

"הפערים שראינו בדירוג אינם רק טכניים - הם משקפים פער בתפיסת התפקיד של המוסד כלפי הסטודנט גם מעבר ללימודים. מוסד שמכין את בוגריו לעולם הקריירה - צריך להיות נוכח במקום שבו הקריירה מתחילה." מציינים כותבי הדו"ח.

דווקא הגופים שמכשירים את הדור הבא של המורות והמורים - מציגים את אחת הנוכחויות החלשות ביותר בלינקדאין. מבין עשרות מכללות להכשרת מורים שנכללו בדירוג, רק בודדות הציגו פעילות דיגיטלית עקבית או שימוש בכלי הפלטפורמה, ביניהן ניתן לציין לחיוב את המרכז האקדמי ויצו חיפה והמכללה האקדמית הרצוג.

עורכי הדרוג מציינים כי מדובר בפער מטריד, במיוחד כשהשיח על ערכים חינוכיים, חדשנות פדגוגית ומקצוע ההוראה כולו - מתקיים בלינקדאין באופן הולך וגדל.

עבור בוגרי מכללות אלה, שהופכים לאנשי חינוך צעירים, הפלטפורמה יכולה לשמש מוקד של הזדהות מקצועית, חיבור למעסיקים, ולא פחות חשוב - קהילה של עמיתים.

הדירוג מבוסס על ניתוח פעילות הלינקדאין של 58 מוסדות לימוד המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, תוך חלוקה לשלוש קטגוריות: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות להכשרת מורים.

כל מוסד דורג ביחס למוסדות מקבוצתו בלבד, על בסיס שילוב של מדדים איכותיים וכמותיים, ובהם: נראות הפרופיל, מספר עוקבים, תדירות פרסומים, תגובתיות הקהל, שיעור גידול בעוקבים, ושימוש בכלים מתקדמים כמו ניוזלטרים, אירועים ופרסום ממומן.

לצד הדירוג הכללי חושבו גם ציונים יחסיים לפי תקציב, מספר סטודנטים ותקציב ממוצע לסטודנט, במטרה לספק תמונה מדויקת של יעילות הפעילות הדיגיטלית ביחס למשאבים הקיימים.

המעבדה לייצור תוכן היא סוכנות אסטרטגיה, תוכן ודיגיטל המתמחה בפעילות בלינקדאין - עבור גופים עסקיים, ציבוריים ואקדמיים.
הסוכנות מלווה עשרות ארגונים בבניית נוכחות דיגיטלית מקצועית, תוך שילוב בין מחקר, תוכן, וייעוץ תקשורתי.
הדירוג של מוסדות ההשכלה הגבוהה מצטרף לדירוג קודם של פעילות החברות הציבוריות במדד ת"א 125 - ויחד הם יוצרים תמונת עומק של מפת ההשפעה בלינקדאין בישראל.