בעוד שתל אביב ממשיכה ליהנות מהדימוי של בירת ההייטק הישראלית, בירושלים נרקם בשקט אך בעקביות אקוסיסטם טכנולוגי ייחודי, מגובש ואידאולוגי. עם מאות חברות פעילות, חממות טכנולוגיות, קרנות הון סיכון ומוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה, בירת ישראל מבקשת לבסס לעצמה מעמד כמרכז חדשנות מוביל, כזה שלא רק מתחרה במרכז, אלא מציע אלטרנטיבה מגוונת, שורשית ומקומית להצלחה בתחומי ההייטק ומדעי החיים.
המגמות האחרונות, ובהן התרחבות של חברות ירושלמיות כמו מובילאיי שחנכה לאחרונה קמפוס חדש בהר חוצבים ולייטריקס שחשפה מודל ווידאו AI מהמתקדמים ביותר בעולם, יחד עם השקעות ממשלתיות משמעותיות בתשתיות ומתחמי תעסוקה ייעודיים, מאותתות על שינוי כיוון. ירושלים, כך נראה, לא רק נלחמת על מקומה במפת החדשנות, היא שואפת להגדיר את הכללים מחדש.
ואכן, לרגל יום ירושלים תשפ"ה החל היום (שני), שירות התעסוקה מפרסם נתונים עדכניים על מצב התעסוקה בירושלים. על פי הדו"ח, מספר דורשי העבודה בירושלים עומד על 11,245, נמוך ב- 31% ממספרם ביום ירושלים שעבר, ושכרם הממוצע מצוי בעלייה עקבית בחודשים האחרונים; עמד החודש על 11,176 ₪, גבוה ב-9.8% מביום ירושלים שעבר.
רשת התמיכה שמאיצה חדשנות רפואית
"ירושלים ביססה את עצמה במהירות כמרכז תחרותי לחדשנות בתחומי מדעי הרפואה והביוטכנולוגיה, הודות לשילוב ייחודי של מצוינות אקדמית, תשתיות קליניות ברמה עולמית, מאגר כשרונות מגוון ועמוק, ותמיכה ממשלתית משמעותית", אומר ג'ון מדבד, מנכ"ל ומייסד OurCrowd חברת השקעות ההון סיכון הפעילה ביותר בישראל, הממוקמת בירושלים.
לדבריו, "היתרונות היחסיים של העיר מתחילים במוסדות כמו האוניברסיטה העברית בירושלים, שבה פועלים הפקולטה לרפואה ובית הספר לרוקחות, שניהם מניעים מרכזיים במחקר ופיתוח ביוטכנולוגי. לכך מצטרף המרכז הרפואי הדסה, בית חולים אוניברסיטאי בעל שם עולמי, המוביל במחקר יישומי, ניסויים קליניים ושיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. רבות מהחברות בעיר עוסקות בטכנולוגיות מצילות חיים, אבחון רפואי ומכשור רפואי נגיש, הרלוונטיות במיוחד לשווקים מתפתחים. בין הדוגמאות הבולטות: Alpha Tau Medical ו-BrainQ."
"כמי שמלווה מקרוב שחקנים מרכזיים בתחום מדעי החיים בירושלים, כולל יישום, זרוע המסחור של האוניברסיטה העברית, ובית החולים שערי צדק, אני רואה את היתרונות של העיר מתממשים בשטח" אומר עו"ד אילן לושינסקי, שותף במחלקת ההייטק במשרד ארנון, תדמור-לוי הפועל מתל-אביב ומירושלים, ומתמחה בין היתר בליווי חברות טכנולוגיה ומדעי החיים. "השילוב בין מצוינות אקדמית, תשתיות קליניות ברמה גבוהה, ונכונות לשיתופי פעולה מחקריים ומסחריים, הופך את ירושלים לקרקע פורייה לחדשנות, בין השאר בתחומי המדיקל והביוטק".
ד"ר גיא קריאף, מייסד-שותף של חברת הסטארט-אפ הירושלמית Salignostics שמפתחת ומספקת בדיקות מהירות המבוססות על דגימות רוק, ובהן גם בדיקת ההיריון הראשונה בעולם המבוססת על דגימת רוק, מציין את התשתית המחקרית והחדשנית בירושלים כאחת מנקודות החוזק המרכזיות של העיר. לדבריו, השילוב של מוסדות רפואיים מובילים מאפשר שיתופי פעולה קליניים יעילים, האצה של תהליכי פיתוח, ומאגר של כוח אדם איכותי.
"אנחנו למשל ממוקמים ב-Jerusalem Bio Park שבהדסה עין כרם, ונהנים מהתשתית במתחם, כמו גם מהתמיכה של הרשות לפיתוח ירושלים. מרכזים נוספים כמו הגנים הביוטכנולוגיים, BioHouse, והפארק החדש שמוקם בקמפוס בגבעת רם מעידים על מגמה ברורה של השקעה וחשיבה ארוכת טווח בתחום", לדבריו.
הכשרת טאלנטים מקומיים
לצד השאיפות, סצנת החדשנות הירושלמית מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים: מחסור בעובדים בעלי ניסיון והגירה של צעירים למרכז הארץ.
"העיר מתמודדת עם אתגרי גיוס, אך נהנית מיתרון מובהק של תחלופה נמוכה בקרב עובדים, דבר שמספק יציבות ארגונית ומשפיע ישירות על פיתוח מומחיות ועל יכולות הצמיחה", מציין עו"ד לושינסקי. "מעבר לכך, אוכלוסיות כמו חרדים וערבים מגלמות פוטנציאל משמעותי להתרחבות שוק העבודה המקומי. יוזמות הכשרה והשמה שקורמות עור וגידים מחזקות את המגמה הזו ומניחות תשתית להייטק ירושלמי מגוון, יציב ומלא בהזדמנויות".
ד"ר קריאף מציין את האוניברסיטה העברית כמקור מרכזי לגיוס כוח אדם איכותי בעיר, "עם שני קמפוסים משמעותיים בתחום הביוטק (גבעת רם ועין כרם), האוניברסיטה העברית מהווה מקור יציב לבוגרים איכותיים ומוכשרים. כמו כן, ירושלים מתאפיינת בגיוון אנושי שמהווה קרקע פורייה לכוח אדם מגוון, יצירתי ובעל חשיבה מחוץ לקופסה. אנחנו נעזרים גם בשירותי המרכז לתעסוקת אקדמאים של עיריית ירושלים, שמסייע לנו באיתור מועמדים איכותיים ומדויקים".
לפי נתוני שירות התעסוקה, בשנה החולפת נרשמה ירידה של למעלה מ-31% במספר דורשי העבודה בירושלים, אך מבנה האוכלוסייה הנכללת בהם ממשיך לשקף את המורכבות העירונית: 45% מדורשי העבודה בעיר הם יהודים שאינם חרדים, 35.1% ערבים ו-19.9% חרדים. בקרב דורשי העבודה בתחום ההייטק, נרשמה עלייה קלה בשיעורם בעיר בחודשים האחרונים, אך למרות זאת הם מהווים רק כ-4.2% מכלל דורשי העבודה, שיעור נמוך משמעותית מהשיעור הארצי.
אלטרנטיבה יציבה לגוש דן
ירושלים פועלת בעקביות כדי למצב את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית לגוש דן עבור יזמים, חברות הייטק ומשקיעים. אך על אף ההתקדמות המרשימה, הדרך לביסוס מעמדה כמרכז טכנולוגי יציב ומתפתח דורשת צעדים נוספים בתחום התשתיות והתמריצים הכלכליים.
לדברי ג'ון מדבד, "המיקום הגיאוגרפי של ירושלים מייצר אתגרים מסוימים אך גם יתרונות תחרותיים הולכים ומתגבשים בכל הקשור לגיוס טאלנטים להייטק. למרות שהיא נמצאת מחוץ ל"מסדרון הטכנולוגי" המרכזי של ישראל, לירושלים נכסים ייחודיים, אוכלוסייה מגוונת, עומק אקדמי וחדשנות מונעת-משימה, שמסייעים להגדיר מחדש את ערכה כבסיס לצמיחת חברות טכנולוגיה".
כדי לקדם את האקוסיסטם בירושלים לשלב הבא מציע ד"ר קריאף, "לחזק את התמיכה בחברות שנמצאות כבר מעבר לשלב הפיתוח, יצרניות, ובעלות פעילות מסחרית גלובלית, באמצעות השקעות כגון תשתיות תעשייתיות מותאמות, סיוע בהתרחבות לשווקים בינלאומיים, תמיכה רגולטורית ופתרונות לוגיסטיים. תמרוץ תהליכי מסחור, עידוד שיתופי פעולה גלובליים, והקמה של קרן השקעות עירונית ייעודית לביוטק. כל אלה יכולים לספק לחברות המצויות בשלבים מתקדמים יותר מפיתוח תנאים להישאר בירושלים ולגדול ולהשלים את המסלול בעיר- מהמעבדה ועד למדף".
"ההתפתחות בעיר מורגשת היטב בשטח", מוסיף עו"ד לושינסקי, "התחבורה הציבורית משתדרגת בקצב מואץ, עם קווי רכבת קלה נוספים וחיבורים מתקדמים לגוש דן, ויוצרת נגישות שהולכת ומשנה את כללי המשחק. לצד זאת, אנחנו מלווים את הקמתו של רובע החדשנות בירושלים שצפוי לרכז פעילות מחקר, תעשייה ויזמות בתחומי הבריאות, מדעי החיים והטכנולוגיה, ולתפקד כעוגן משמעותי שימשוך יזמים, משקיעים וחברות בינלאומיות. ראוי לציין בהקשר זה את תרומתו המשמעותית של אייל חיימובסקי ז"ל, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, שפעל לקידום הטכנולוגיה בעיר דרך יוזמות אסטרטגיות ויצירת תשתיות לצמיחת האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי".
החסמים בדרך לצמיחה
"למרות שהאקוסיסטם הטכנולוגי בירושלים מתפתח באופן מרשים, עדיין קיימים חסמים מערכתיים שמגבילים את מלוא הפוטנציאל של העיר, אומר מדבד. "עם זאת, מדובר באתגרים שניתן להתגבר עליהם - ואף להפוך אותם ליתרונות בעזרת פעולה ממוקדת. בין החסמים: פערי תדמית, אתגרי שימור וגיוס טאלנטים, ורגישות גיאופוליטית."
לסיכום מציין ד"ר קריאף כי, "כדי לבסס את מעמד העיר לאורך זמן, יש להרחיב את מקורות המימון הייעודיים לביוטק ולהקים מנגנוני השקעה ותמיכה שיאפשרו לחברות לצמוח בתוך העיר ולא לעזוב בשל אילוצי תקציב".