למרות השיבה הביתה: ירידה חדה במספר המועמדים למשרות בישובי הצפון

תושבי הצפון שבו הביתה אחרי תקופה דרמטית של פינוי ומלחמה, אבל זה רחוק מלהיות חזרה לשגרה. עסקים בגזרה הצפונית מתמודדים עם משבר תעסוקתי חריף, ומספר המועמדים למשרות פוחת בקצב מדאיג. בין בני נוער שמתחילים לעבוד לקראת הקיץ לפנסיונרים שמוכנים לחזור לשוק העבודה - ההתמודדות הקשה דורשת מהמגייסים לנקוט בפתרונות יצירתיים.

הודעה חריגה שהופצה בשבועות האחרונים בקבוצות הווטסאפ של תושבי הצפון מזמינה מעסיקים לקחת חלק ביריד תעסוקה ייעודי לבני נוער לקראת החופש הגדול. מטרת היריד היא לתת מענה מהיר למחסור בעובדים, ולעודד בני נוער תושבי הצפון להשתלב בשוק העבודה המקומי. שמרית עשור, מנהלת "מעברים אצבע הגליל", מדגישה כי היריד הוא רק חלק ממאמץ רחב יותר לקדם תעסוקה כלכלית וקהילתית במגזר הכפרי.

על פי נתוני המרכז, יחס המועמדים פר משרה באזור ירד משמעותית מאז פרוץ המלחמה והפינוי: ב-2023 היה היחס הממוצע 5 מועמדים לכל משרה, וב-2024 הוא ירד ל-2 מועמדים לכל משרה. נתוני 2025 מראים על ירידה נוספת - 1.7 מועמדים לכל משרה בממוצע.

השאלה הבסיסית היא איך לעבור ממצב הישרדות לעבודה רציפה ושוטפת - ומי ימלא את המקומות הריקים בזמן שהתושבים "מחשבים מסלול מחדש"?

עשור מעריכה כי מאז ההכרזה על הפסקת האש חזרו לבתיהם כ-60%-70% מתושבי הצפון שפונו. "אני מאמינה כי תושבים נוספים, בעיקר משפחות עם ילדים במערכת החינוך שכבר השתלבו במקומות אחרים, יחזרו לקראת סוף שנת הלימודים. מנגד - יש תושבים שמצהירים כי הם לא יחזרו. למשל עצמאים שהעתיקו את העסק שלהם לאזור אחר והוא פורח שם".

הפינוי, היא אומרת, גרם לעסקים רבים להיסגר, או להוציא את עובדיהם לחל"ת. "היו עסקים שהצליחו לשמר חלק מהעובדים שלהם לאורך כל המלחמה, אבל עבור רבים זה לא היה אפשרי, בעיקר עבור הקטנים מבניהם, ועכשיו הם צריכים לגייס מחדש עובדים".

הקושי לדבריה למצוא כעת עובדים נובע מהעובדה כי, כאמור, חלק מהתושבים עדיין לא חזרו. "בנוסף, לא מעט עסקים, בעיקר העונתיים (תיירות, חקלאות, הדרכות), מסתמכים על סטודנטים. עם תחילת המלחמה מכללת תל חי פונתה ואיתה אוכלוסיית הסטודנטים. כעת מתחילה חזרה שלהם לאזור, אבל עדיין לא במספרים משמעותיים. בנוסף, חלק מהסטודנטים בכלל בשירות מילואים. אני מקווה שעם פתיחת שנת הלימודים הבאה מרביתם יחזרו לצפון".

לדבריה, סיבה נוספת לקושי באיתור מועמדים הוא השינוי שעבר על אנשים רבים כתוצאה מהפינוי. "אנחנו רואים לא מעט אנשים שתקופת הפינוי גרמה להם לחשוב לעומק על העתיד שלהם, הרצונות שלהם, על מה מתאים להם. מגיעים אלינו שכירים שמבינים שהם רוצים משהו אחר, בין אם לשנות כיוון מקצועי ובין אם להפוך לעצמאים".

מי שמרגישה היטב את הקושי בגיוס עובדים היא אורטל אהרון, מנהלת הגיוס ומשאבי האנוש של רשת המלונות מטיילים, לה מספר מלונות ומתחמי אירוח בצפון. "אנחנו מחפשים עובדים מתחת לבלטות", היא אומרת. לדבריה, הרשת העסיקה טרם הפינוי כ-120 עובדים, אבל עם תחילת המלחמה נאלצה לסגור את מתחמיה בצפון ולהוציא לחל"ת את מרבית העובדים.

"חלק מהמתחמים שלנו בצפון נפתחו בתחילת מרץ וחלק באפריל. מהרגע שידענו שחוזרים לעבוד יצרנו קשר עם העובדים שלנו שהיו בחל"ת וכולם אמרו שהם רוצים לחזור. בפועל חזרו בודדים".

כרגע מעסיקה הרשת 110 עובדים, אבל זקוקה לרבים נוספים, "אחרי שנים של מגפה שגרמה לסגרים ומלחמה - אנשים רבים שוקלים האם להיכנס לתחום התיירות שהוא הראשון להיפגע במקרים כאלו".
בנוסף, אומרת אהרון, התחלופה של העובדים גבוהה מאוד. "בגלל הביקוש הרב בתחום התיירות, יש תחרות על עובדים. אנחנו יכולים לגייס עובדים ואחרי שבועיים הם יבקשו העלאת שכר כי המתחרים הציעו שכר גבוה יותר".

עם חופשת הקיץ המתקרבת, המחסור הזה הופך לאקוטי. "יש לנו ביקושים גדולים מאוד לקיץ, וכרגע כל העומס נופל על המנהלים וכוח האדם הקיים. אנחנו פועלים במגוון ערוצים - משתמשים בוואטסאפ, בפייסבוק, נעזרים ב'מעברים', מבצעי חבר מביא חבר, לוקחים חלק ביוזמות שונות. אני בעצמי מדפיסה פליירים בשפות שונות ומסתובבת בישובים השונים באזור, מדברת עם מחלקות משאבי אנוש, תולה את הפליירים ומפיצה אותם בכל דרך אפשרית. אנחנו גם מנסים לגייס בקרב אוכלוסיות שלא פנינו אליהם בעבר כמו בני נוער ופנסיונרים. בנוסף, העלנו את השכר שאנחנו מציעים, יש לנו תקציב רווחה יפה, ואנחנו מדגישים בפני המועמדים כי מכיוון שאנחנו רשת אנחנו מאפשרים התפתחות והכשרה".

ומה הלאה? "הבנו, עוד במהלך הפינוי, שצריך להיערך ליום שאחרי והתחלנו לקדם פעילויות בכמה מישורים" אומרת עשור, "אנחנו ונציגי המעסיקים, נוכחים בהמון וועדות בכנסת ומנסים לקדם יוזמות שונות".

ברמה הממשלתית, היא אומרת, יש לשקול מסלולים שונים שיכולים לעודד כוח אדם להגיע לצפון כמו הרחבה של ההגדרה של עבודה מעודפת, הענקת מלגות ומענקים, סיוע בדיור ועוד. אהרון מוסיפה כי בתחום התיירות יש לשקול הקצאה של עובדים זרים לענף בצפון, בדומה להקצאה הניתנת לעסקים בענף התיירות באילת.

"למרות האתגרים בגיוס עובדים, העסקים בגליל פתוחים, פועלים, ומקבלים אורחים ומטיילים באהבה, בשירות מכל הלב ובמאמץ אמיתי להעניק חוויה טובה", הן אומרות, "כשם שבזמן המלחמה קיבלנו חיבוק חם ומחזק מתושבי המדינה - כך גם עכשיו נשמח שיחבקו אותנו, יבואו לטייל בצפון, ויגלו טיפה הבנה וסבלנות כלפי השטח והאנשים שפועלים בו".