מגפת הקורונה שינתה את שוק העבודה באופן דרמטי. הסגרים והדרישות לשמירה על ריחוק פיזי הובילו חברות בכל העולם לסגור את משרדיהן ולשלוח את עובדיהן לעבוד מהבית. תוך זמן קצר נאלצו ארגונים לפתח מודלים גמישים לעבודה מרחוק, ולעבור לניהול מבוזר הנתמך בטכנולוגיות מתקדמות ושיטות עבודה חדשות.
כאשר המגפה דעכה, חברות רבות לא מיהרו להחזיר את העובדים לעבודה מלאה מהמשרד. לפחות בתחילה, רבות מהן אימצו את המודל ההיברידי - שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד - שנתפס כפתרון המאזן בין צרכי הארגון לרצונות העובדים. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת מגמה הפוכה: יותר ויותר חברות, ובפרט ענקיות טכנולוגיה כמו Amazon, Apple ו-Tesla, מחזירות את עובדיהן למשרד, לעיתים בנוקשות. גם המגזר הציבורי לא נשאר מאחור - ממשל ארה"ב, תחת הנשיא דונלד טראמפ, הוציא בתחילת 2025 הנחיה פדרלית המחייבת חזרה של כלל עובדי הממשלה לעבודה מלאה מהמשרדים.
ישראל: מגמה מעורבת
בישראל, לפי סקר עדכני של הלמ"ס (יוני 2024), רק 33% מהעסקים מאפשרים כיום עבודה מהבית בהיקף כלשהו. מהסקר עולה כי בהשוואה ל-2023 חלה ירידה בשיעור חברות ההייטק המאפשרות עבודה מרחוק לעובדים. עם זאת, דווקא בענפי שירותים מסורתיים יותר - כמו פיננסים, ביטוח, ושירותים מקצועיים - נרשמה עלייה באחוז החברות שאימצו עבודה היברידית, כנראה מתוך הבנה שהיא משפיעה לטובה על שביעות רצון העובדים.
יעילות, שליטה - או שחיקה ונטישה?
הסיבות שמביאות מנהלים ומנהלות לחייב חזרה למשרד מגוונות: הם מדברים על שיפור עבודת הצוות, על הגברת תחושת השייכות ועל ניהול קל יותר. עבודה מהמשרד משפרת את עבודת הצוות, מאפשרת אינטראקציה חברתית החיונית לתהליכים שונים כמו העלאת רעיונות חדשניים, מאפשרת למידה בלתי פורמלית, ומנטורינג חיוני לעובדים צעירים.
עם זאת, לחזרה לעבודה מהמשרד יש גם חסרונות בולטים: חזרה מלאה למשרד פוגעת באיזון בית-עבודה, מגבירה תחושת שחיקה בקרב עובדים, ומקטינה את תחושת האוטונומיה.
מחקר מקיף שנערך בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת פיטסבורג שהתפרסם בדצמבר 2024, בחן נתונים של למעלה מ-3 מיליון עובדים. הממצאים מראים שחברות במדדS&P 500 שחייבו חזרה מלאה למשרד חוו שיעורי תחלופת עובדים גבוהים מהרגיל לאחר יישום מדיניות החזרה למשרד. העלייה בשיעור התחלופה בולטת במיוחד בקרב נשים, עובדים בכירים יותר ועובדים מיומנים יותר. בנוסף, לחברות אלו לקח יותר זמן למלא משרות פנויות לאחר יישום המדיניות, ושיעורי הגיוס שלהן ירדו באופן משמעותי. החוקרים מסכמים ואומרים כי התוצאות האלו מצביעות על כך שהחברות מאבדות את כוח האדם המיומן והנשי שלהן, ומתקשות יותר למשוך טאלנטים לאחר החזרה למשרד.
נראה כי המודל ההיברידי צפוי להיות מודל התעסוקה המועדף על רוב הארגונים והחברות שמאפשרים עבודה מהבית בשנים הקרובות. על אף האתגרים ששיטת העסקה זו מייצרת, היא מגבירה את שביעות הרצון בקרב עובדים, מצמצמת תחלופה, ומאפשרת גיוון יחסי בכוח העבודה.