בסוף חודש מרץ סיפק שירות התעסוקה תחזית קודרת, על כך שבחודשים אפריל ומאי 2020 יהיו בישראל למעלה מ-1.1 מיליון דורשי עבודה. נגיף הקורונה מטלטל את שוק העבודה ולמרות שסופו של המשבר הבריאותי אינו נראה לעין, ברור כבר עתה ששוק העבודה בישראל ייראה אחרת לעומת הימים שבהם הנגיף לא היווה איום בריאותי.
"ההתאוששות של שוק העבודה תהיה הדרגתית", אומרת מיכל דן הראל, מנכ"לית חברת Manpower, "הטלטלה שעברה על המשק היא בסדר גודל שלא נראה מעולם והשפעתה תהיה לטווח ארוך. מכיוון שההתאוששות לא תהיה אחידה מסביב לעולם ומכיוון שכלכלת ישראל משולבת בצורה משמעותית בכלכלת העולם, יש להתאוששות ההדרגתית אפקט משמעותי".
כיום הנגיף משתולל באירופה ובארה"ב והתאוששות השווקים מעבר לים לא תתרחש בבת אחת ולא בצורה מקבילה. ייתכן שבגרמניה ישתלטו על המגפה, אך ספרד תמשיך לסבול, יש אפשרות שבקנדה האזרחים ישובו לשגרה אולם במקסיקו שיעור ההידבקות יעלה. כשהכלכלה גלובלית, יש לנגיף השפעה עצומה על המסחר והתעשייה. ישראל תושפע מכך, כמובן.
"יש ייצוא וייבוא שמושפעים ולכל תחום בעולם יש השפעה על כל אחד מתחומי העשייה כאן בארץ", אומרת דן הראל, "לדוגמה, מפעל שמייצא סחורה לחו"ל, לא יוכל לשלוח אותה משום שהשוק בחו"ל לא יהיה עדיין מסוגל לקלוט את התוצרת, ואז נוצרת השפעה על הזמנת חומרי הגלם ממפעלים אחרים וחוסר היכולת לייצר בכמויות ישפיע על כמות העובדים במפעל, וכתוצאה מכך על מעגלים נוספים שקשורים למפעל כמו חברות המספקות ארוחות, לחברות הסעה ועוד".
"הסביבה העסקית תיראה אחרת לגמרי אחרי משבר הקורונה"
רבים מהנפגעים ממשבר הקורונה הם בעלי העסקים הקטנים. בשבועות האחרונים עסקים רבים השביתו את פעילותם, פיטרו את עובדיהם או הוציאו אותם לחל"ת ואלה בעלי אורך הנשימה הקצר כנראה ייסגרו לצמיתות. "העולם העסקי והסביבה העסקית לא ייראו אחרי המשבר כפי שהיו לפניו", אומרת דן הראל, "גם העסקים שיישארו יתנהלו אחרת לגמרי משום שאחרי תקופה שכזאת יש חשש לגבי אופן ניהול הדברים. בעלי העסקים מתמודדים עם שאלות רבות - האם המשבר מאחורינו? האם יהיו גלי הידבקות נוספים שישביתו את השוק? איזו סוג של חזרה לשגרה תהיה ואילו הגבלות או כללים היא תכלול? שאלות אלה הם גדולות ומשמעותיות לניהול עסק".
"יש שינוי תרבותי שנכפה עלינו, למשל עבודה מהבית", מוסיפה דן הראל, "אם בעבר מעטים ניהלו פגישות באמצעות מגוון אפליקציות, הרי שכיום רבים באוכלוסייה נחשפו לכך וזה עשוי לשנות תפיסות ארגוניות במקומות העבודה. יש לכך השפעות לחיוב ולשלילה. הנקודות החיוביות, לדוגמה, הן פחות זיהום אוויר וזמן מבוזבז בדרכים, ובצד השלילי אפשר להעריך בזהירות שאולי יהיה צמצום של שטחי משרדים ותהיה לכך השפעה על שוק הנדל"ן ומעגלים תעסוקתיים נוספים כמו מסעדות שפעלו טרום המשבר במתחמי משרדים ויושפעו מירידה בכמות הסועדים, לכן עליהן להתאים את עצמן לשינוי".
"למעסיקים יהיה קל יותר לגייס עובדים"
כיום שיעור האבטלה הוא במספרים ובאחוזים שישראל לא ידעה מעולם, אולם בעת הכרזה על חזרה מסוימת לשגרה ניתן להעריך שעשרות אחוזים מכוח האדם יחזרו לעבודה וחלק הארי של העובדים שיצאו לחל"ת יחזרו לכוח העבודה בצורה אטית. רובם, אך לא כולם. "אין ספק שאחוז מסוים לא יחזור ויצטרף למעגל האבטלה", אומרת דן הראל, "אך ברור שברגע שהמשק יחזור לפעול במתכונת מלאה יותר המעסיקים יצטרכו עובדים. גם כיום מעסיקים עדיין מגייסים, אך כמובן שלא באותם היקפים. בעת חזרה מסוימת לשגרה הגיוסים ימשיכו, אבל נראה שינוי - בתחומים מסוימים שבהם היה קושי משמעותי לגייס עובדים המצב יהיה אחר".
"במשך שנים שוק העבודה הישראלי היה שוק של עובדים כשמדובר בתפקידים התחלתיים ועובדים ברמות ביניים", מסבירה דן הראל, "כשעובדים כאלה חיפשו עבודה, הייתה להם אפשרות לבחור. ברמות הבכירות גם לפני הקורונה היה היצע בכירים שעלה על ביקוש המעסיקים - זה לא ישתנה. מה שצפוי להשתנות הוא שהשוק יזוז ויהפוך משוק של עובדים לשוק של מעסיקים - בדרגי הביניים ובדרגים ההתחלתיים יהיה למעסיקים קצת יותר קל לגייס, הם יצליחו עתה למלא יותר תקנים ויותר מהר".
תחומים שונים בשוק התעסוקה ישתנו אף הם בעקבות המשבר שחולל נגיף הקורונה. אם בימי המשבר חלה עלייה גדולה בכמות העבודה של עסקי הקמעונאות, מפעלי המזון וחברות המשלוחים, הרי שאחרי ימי המשבר תחומים אלה צפויים "להתכווץ" לימים שלפני פרוץ המגפה. אולם ייתכן שהמגפה תשפיע על תחומי הפארמה וחברות המייצרות מוצרי היגיינה וניקיון, שכן אנשים ימשיכו להתנהל בצורה זהירה יותר גם חודשים ושנים קדימה.
תחום נוסף שעתיד להשתנות הוא תחום החינוך. "המהפכה המקוונת בתחום החינוך הייתה צריכה להתרחש כבר לפני כעשור והתהליך של הלימוד מרחוק בעקבות נגיף הקורונה האיץ אותה, גם בבתי הספר וגם באוניברסיטאות", אומרת דן הראל, "התלמידים והסטודנטים יתרגלו לזה, המורים והמרצים פיתחו כלים, שיטות ותכנים ואין ספק שמערכת החינוך תשנה חלק מהשיטות שלה".
לסיכום, העולם מתמודד כיום עם נגיף הקורונה וברחבי תבל מדינות שונות מנסות להילחם בו בכלים שונים, עד שיימצא חיסון או תימצא תרופה. היום שאחרי הקורונה אינו יום שיהיה אפשר להגדירו במדויק, כי המגפה היא עולמית וההתאוששות ממנה תארך זמן רב בשל כך. השינויים הצפויים יהיו רבים ואין להתנבא לגביהם, אך ברור שישראל ושוק העבודה בה יתנהלו אחרת מאשר בימים שבהם שלפני פרוץ המגפה.
לכתבות נוספות, למשרות במגוון תחומים ולמשלוח קורות חיים - הקליקו כאן